זריקת אפידורל היא שיטת האלחוש השכיחה והיעילה ביותר לכאב בלידה ורוב הלידות בישראל מתנהלות איתה. אלחוש אפידורלי הוא שיטת הרדמה איזורית. נהוג לקרוא לשיטה זו אלחוש אפידורלי כי התרופה אותה מזריקים ניתנת דרך צינורית המוחדרת לחלל האפידורלי בעמוד השדרה. זריקת האלחוש ניתנת על ידי רופא או רופאה מרדימים בלבד.

הטיפול התרופתי (שגורם לחסימת אותות הכאב למוח) ניתן לאורך כל הלידה, דרך הקטטר שהוכנס לחלל האפידורלי ובעזרת משאבה אוטומטית המכוונת על ידי הרופא המרדים.

זמן קבלת האפידורל

אם וכאשר תרצי לקבל אלחוש אפידורלי, תתייעצי עם המיילדת: יש משמעות לעיתוי ביצוע האפידורל. ההמלצה היא לקבל את האלחוש כאשר את בשלב האקטיבי – הפעיל, אבל לעיתים קצב התקדמות הלידה מהיר וכדאי לבצע את האילחוש קודם לכן.

יש עוד גורמים המשפיעים על המלצת המיילדת, כמו אם מדובר בלידה חוזרת או ראשונה ועוד.

שלבים בביצוע אלחוש אפידורלי

הכנה:

• כאשר תגידי לצוות שאת מעוניינת באלחוש אפידורלי, המיילדת או המיילד יסבירו לך איך יתנהל התהליך ותקבלי הדרכה לגבי ההכנה הנדרשת.
• תקבלי נוזלים דרך הווריד, על מנת להעלות את נפח הדם ולהפחית סיכוי לירידה בלחץ הדם לאחר הפעולה. לאחר מכן המיילדת תזמין רופאה או רופא מרדים.
• הרופא או הרופאה המרדימים יוודאו שאין התוויות נגד לביצוע הפעולה כולל בדיקת רמת טסיות בבדיקת דם. לאחר הסבר על התהליך, תחתמי על טופס הסכמה.

ביצוע הפעולה

• הרופא או הרופאה יתכוננו לביצוע הפעולה: לבישת חלוק וחבישת כפפות סטריליות. ואת תתבקשי לשכב על הצד ב"תנוחת עובר" (ראש כלפי בית החזה ורגליים מקופלות למעלה) או לחילופין בישיבה בה תתבקשי לקמר את גבך (לפי החלטת המרדים או המרדימה). במהלך הפעולה תתבקשי לשמור על התנוחה ולא לזוז - אם תרגישי ציר כואב, אמרי לרופא או לרופאה שבחדר (או למיילד או המיילדת) והם יוכלו להנחות אותך.
• המיילדים מסיעים לרופאים ולרופאות המרדימים בפתיחת הציוד הסטרילי.
• בתחילה הרופא או הרופאה המרדימים ירחצו את גבך בחומר אנטיספטי ויכסו אותו בכיסוי סטרילי לפני הזרקת הרדמה מקומית לאיזור הכנסת הקטטר האפידורלי והכנסת הקטטר עצמו. לסיום, הרופאים יוודאו שהקטטר במקומו ויבקשו מהמיילדים לסייע בקיבוע הקטטר לאורך הגב שלך.

לאחר הפעולה

• כשתסתיים פעולת ההזרקה והכנסת הקטטר, תתבקשי לשכב על גבך כדי לאפשר פיזור דו צדדי ושווה של התרופה שניתנת דרך האפידורל. המיילדת תבדוק לך לחץ דם במדידות תכופות וחוזרות. הרופא יכין את תרופות האפידורל ויחל לתת לך הטיפול התרופתי דרך משאבה אוטומטית - מכשיר שמאפשר טפטוף קבוע של חומר ההרדמה לכל אורך הלידה. במידת הצורך אפשר לתת תוספת תרופתית. לאחר כ-20 דקות עד חצי שעה תוכלי להסתובב לשכיבה על הצד.
• הרופא המרדים נשאר בחדר מספר דקות כדי לוודא שלחץ הדם תקין, ושהושגה ההשפעה הרצויה של האלחוש.
• מדידות לחץ הדם שבתחילה היו תכופות, יירדו בתדירות שלהן בהמשך (במידה והכל תקין).
• תישארי מחוברת למוניטור עוברי רציף עד הלידה.
• השפעת האלחוש האפידורלי היא הדרגתית: הכאב הולך ופוחת עד שהוא לא מורגש. ברוב המקרים לא מורגש כאב, אם כי יש נשים שמדווחות שהן מרגישות את הצירים אבל לא מרגישות בכאב שמלווה אותם. בנוסף, ייתכן שצד אחד יהיה מאוחלש טוב יותר מהצד השני או אפילו שתחושי כאב. דווחי לרופא המרדים או למיילדת מה את מרגישה כדי שתוכלי לקבל מענה. במקרים מסוימים יצרכו להוסיף תרופה. לעיתים, כאב מבשר על התקדמות בלידה ויתכן שיידרש לבצע מחדש את פעולת הכנסת הקטטר האפידורלי.

תופעות לוואי של אלחוש אפידורלי

• קושי במתן שתן באופן ספונטני, לרוב יהיה צורך בהכנסת קטטר לצורך ריקון שלפוחית השתן.
• גרד ורעד בלתי נשלט.
• עלייה בחום הגוף בלידה.
• בחילות והקאות לעיתים כתגובה לירידה בלחץ הדם (שחולפות תוך זמן קצר).

סיבוכים של אלחוש אפידורלי

לאלחוש האפידורלי יש סיבוכים שהם אמנם לא שכיחים אבל כדאי לדעת ולהכיר אותם ובהתאם לקבל החלטה אם לבחור בשיטה זו.

• כישלון בביצוע האלחוש האפידורלי.
• ירידה בלחץ הדם שיכולה לגרום להאטה בדופק העובר. לעיתים יהיה צורך בתרופות שמעלות את לחץ הדם.
• דלף של נוזל חוט השדרה לחלל האפידורלי בגלל ניקוב קרום הדורה - גורם לכאב ראש עז ודורש טיפול תומך. הדלף מטופל על ידי נוזלים וחולף לאחר מספר ימים. לעיתים נדרש טיפול על ידי הזרקת דם המטופלת לאזור האלחוש האפידורלי על מנת לסגור את הדלף.
• זיהום באיזור ההזרקה.
• פגיעה נוירולוגית.

השפעת האפידורל על תהליך הלידה

אם לאחר ביצוע האלחוש האפידורלי נראה כי הצירים מתרחקים, אפשר לחזק אותם בהתאם לשלב הלידה וליולדת על ידי פיטוצין: חומר שמחקה את האוקסיטוצין האנדוגני בהשפעה שלו על התכווצות הרחם.

לפעמים אפשר להתקדם באמצעות פקיעה יזומה של מי השפיר שמכילים חומרים מכווצים. פקיעת מי השפיר תורמת גם ללחץ ישיר של ראש העובר על צוואר הרחם.

בנוסף, אלחוש אפידורלי מאריך את השלב השני (מפתיחה מלאה עד יציאת התינוק) בכשעה בממוצע. זו בעצם הסיבה שבגללה ממליצים לבצע אלחוש אפידורלי רק כאשר ישנם צירים סדירים, תכופים והתקדמות בפתיחת צוואר הרחם.

יתרונות האלחוש האפידורלי

כאשר האלחוש משפיע, תרגישי הקלה מוחלטת או משמעותית של הכאב. כאשר הלידה נמשכת זמן רב, תוכלי לנוח ואפילו לישון, כך שלשלב הלחיצות תגיעי עם כוחות שיעזרו לך לקדם את הלידה. את צירי הלחץ תרגישי אבל בעוצמה פחותה, מה שמאפשר לשתף פעולה וללחוץ בשלב זה. השפעת הטיפול נמשכת כל עוד יש בו צורך וגם ניתן לתת דרך הצינור עוד תרופות אם יש צורך, למשל אם צריך לתפור את איזור החיץ לאחר הלידה, אם יהיה צורך בהוצאת שליה ידנית או בדיקת חלל הרחם לאחר שעלה חשד להישארות חלקי שליה.

לאלחוש האפידורלי השפעה מועטה, אם בכלל, על העובר, למעט חשיבות שמירה על לחץ דם אמהי תקין.

חסרונות האלחוש האפידורלי

בנוסף לתופעות הלוואי האפשריות, לא תוכלי לקום מהמיטה בכלל ולפעמים גם תהיי מוגבלת בתנועה במיטה, בגלל תחושת כבדות בגפיים התחתונות.

מתי אסור לבצע אלחוש אפידורלי - התוויות נגד

אם את עונה בחיוב על אחד או יותר מהסעיפים הבאים, הקדימי לפנות לחדר הלידה בו את מתכננת ללדת ולעדכן בכל הפרטים. בחלק מבתי החולים אפשר להתייעץ לגבי אלחוש אפידורלי בלידה, עם רופא או רופאה מרדימים בכירים, עוד לפני הלידה. לצורך ההערכה חשוב להביא את כל המידע הרפואי הרלבנטי (למשל, אם יש בעיה מבנית בעמוד השדרה, הביאי הערכת אורתופד אחרונה וכל מה שיש לך – צילום / CT וכדומה).

• ספירת דם עדכנית: רמת טסיות נמוכה.
• זיהום במקום ההזרקה (פצעים מוגלתיים או זיהום עורי אחר).
• הפרעה בתפקודי קרישה.
• שימוש בתרופות מדללת דם כמו זריקת קלקסן. אם את מקבלת קלקסן, בדקי עם רופא עד מתי עליך להמשיך להזריק את התרופה. כתבי בכרטיס מעקב ההיריון מה התרופה שלקחת, המינון ואת תאריך ושעת ההזרקה האחרונה.
• בעיה מבניות בעמוד השדרה שיכולות להפריע לכניסת המחט לחלל האפידורלי.
• קיומו של קעקוע גדול באזור ההזרקה.

WALKING EPIDURAL (אפידורל בהליכה)

בחלק קטן מהמרכזים הרפואיים בארץ ניתן לבצע סוג מיוחד מיוחד של אלחוש אפידורלי הנקרא WALKING EPIDURAL, אפידורל שאפשר ללכת איתו ולא צריך להיות מוגבלת בתנועה.

בביצוע סוג זה של אפידורל יש השפעה סלקטיבית על סיבי העצב הדקים שאחראיים על העברת תחושת הכאב, ללא שיתוק תחושתי או פיזי. היולדת יכולה להתהלך, לתת שתן ספונטנית וללדת בתנוחות רבות ומגוונות. בשיטה זו, היולדת לא מוגבלת ויש לה תחושה של שליטה גדולה יותר. שיטת אלחוש זו דורשת רופא מרדים מיומן ומנוסה בביצוע השיטה.

למי מתאים

• לנשים שלא מעוניינות בפעולות פולשניות.
• בשלבי הלידה הראשונים.
• כשהיולדת מעוניינת להקל על הכאב אבל לא תספיק לקבל אלחוש אפידורלי כי הלידה פעילה ומתקדמת מהר.

השפעת גז הצחוק

הגז גורם לתחושת אופוריה, "ריחוף", והוא מנתק את תחושת הכאב, כך שלמרות שהוא לא מעלים את הכאב הוא מאפשר להתמודד איתו.

יתרונות גז צחוק

• קל לשימוש, לא פולשני, בטיחותי ליולדת ולעובר ובעל השפעה מהירה: מתחילה לאחר כ-50 שניות.
• בשיטה זו מונחת על הפנים מסיכה. כל עוד נושמים דרך המסכה, ההשפעה מורגשת. ההשפעה חולפת לאחר כשתי דקות שמפסיקים לנשום את גז הצחוק.
• הגז לא משפיע על התקדמות הלידה מבחינת התכווצות רחמית.

אופן השימוש בגז צחוק

את, היולדת, שואפת את הגז (שזורם מהקיר דרך צינור ומתחבר לווסת) דרך מסיכה שהיא צריכה להחזיק בידיה ולהצמיד היטב לפנים, תוך לקיחת שאיפה איטית ועמוקה. חשוב להקפיד על ההצמדה, כדי שגז לא ידלוף מצדי המסיכה. הגז בטוח לשימוש כל עוד היולדת היא היחידה שאוחזת במסיכה.

עם התקדמות הלידה, תוכלי לסנכרן בין שאיפות הגז וכאב הצירים: בדרך כלל שאיפה כחצי דקה לפני תחילת הציר כדי ששיא ההשפעה של הגז יגיע בו זמנית עם שיא הציר.

למי אסור לקבל גז צחוק

גז צחוק אסור לשימוש למי שיש לה בעיות נשימתיות, לחץ ריאתי מוגבר או לחץ תוך גולגולתי.

חסרונות גז צחוק

בזמן שימוש בגז צחוק, תהיי מוגבלת למיטה ואם תצטרכי להשתמש בשירותים או במקלחת, תיאלצי להפסיק לנשום את הגז לכמה דקות ולחזור לסבול מהכאב. בנוסף, כל עוד את עם המסכה את צריכה להיות על המיטה וכשתרצי לקום, תצטרכי לקרוא למיילדת שתעריך את היציבות שלך ותסייע לך לרדת מהמיטה.

חיסרון נוסף הוא שהשימוש בגז ידרוש ממך להיות פעילה כל הזמן בשאיפה של הגז והצמדת המסכה לפנים ולכן הוא לא מאפשר מנוחה בזמן צירים סדירים כי את כל הזמן צריכה להחזיק את המסכה ולנשום דרכה. במצב כזה, בו תהיי מותשת ועייפה במהלך לידה ארוכה, ייתכן ולא תיהני מהקלת כאב משמעותית.

תופעות לוואי אפשריות של גז צחוק

• בחילות, הקאות וסחרחורות. יש נשים שמרגישות בחילה וסחרחורות בנשימות הראשונות ולכן משליכות את המסיכה מעליהן, תחושה זו לרוב חולפת תוך זמן קצר.
• ישנן נשים מעטות שחוות בכי, חרדה ואי שקט. חשוב שבזמן שאת משתמשת במסכת גז צחוק, המיילדת תהיה שם לצידך עד שתחוש שאת נעזרת בו נכון ומרגישה טוב.

חומר נרקוטי שאפשר לתת רק בשלבי לידה מוקדמים, כאשר מוערך שהיולדת לא תלד ב-4 השעות לאחר מתן התרופה. הפטידין ניתן בעירוי תוך ורידי או בזריקה לשריר לפי שלב הלידה וקצב התקדמותה. המינון נקבע לפי משקל היולדת.

השפעת התרופה נמשכת כ-3 עד 4 שעות וכוללת הפחתה בתחושת הכאב, כלומר הפטידין לא מעלים את הכאב לגמרי אלא גורם להרפיית שרירים כתוצאה מהקלה על הכאב והגברת יעילות התכווצויות הרחם, תחושה של שחרור, נמנום והקלה. לפעמים הפטידין עלול לגרום לתחושת חרדה ואובדן שליטה.

נשים רבות יירדמו תחת השפעת הפטידין. החומר משפיע תוך כ-20 דקות למשך כ- 4 שעות.

השפעת פטידין על העובר

בגלל שהפטידין עובר דרך השליה לעובר, הוא עלול להשפיע גם עליו, בייחוד אם הוא ניתן בסמוך ללידה. הפטידין יכול להשפיע על דופק העובר ולכן נדרש לערוך לו ניטור רציף במוניטור עוברי.

השפעות הפטידין על היילוד

אם זמן הלידה סמוך לזמן בו ניתנה התרופה, התינוק או התינוקת ייוולדו עם שאריות החומר, שימשיכו להשפיע עליו במשך 3 עד 6 ימים.

תופעות לוואי של פטידין

לפטידין תופעות לוואי שמאפיינות את משפחת התרופות האופיאטיות: בחילות, הקאות (בשל כך ינתן תמיד עם תרופה נוספת נגד בחילות, פנרגן). בנוסף היולדת יכולה להרגיש סחרחורות, ירידה בלחץ הדם, זיעה קרה, עצירות. מינון יתר של התרופה עלול לגרום לדיכוי נשימתי, רפיון שרירי, וערפול חושי.

למי אסור לקבל פטידין - התוויות נגד

• יולדת שיש לה עבר של שימוש בסמים וכעת בתהליך גמילה.
• יולדת שמשתמשת בהווה בסמים.
• יולדת שמשתמשת בתרופות נוגדות דיכאון מסוג מסוים.
• לחץ תוך גולגולתי מוגבר.
• למי שיש לה עובר שעלול להיוולד פג.
• למי שיש לה הפרעות בתפקודי כליות / כבד.
• כאשר יש חשד למצוקה עוברית.

בזמן תחושת כאב, הנשימה לא סדירה. אבל בין הצירים אפשר להרפות וליהנות מנשימה נכונה. כדאי להתחיל לתרגל נשימות לפני הלידה כדי שתגיעי מוכנה ללידה ותדעי לנשום נכון כדי להכין את הגוף להמשך הלידה. כאשר הכאב מופיע בגלים, לעיתים הדריכות לקראת הציר הבא, הגל הבא של הכאב, גורמת לתחושת התכווצות שגורמת לנשימה לא יעילה, נשימות שטחיות ומהירות. מודעות לנשימה מאפשרת הרפיה ומנוחה בין הצירים.

בנוסף, נשימות קצרות ושטחיות לא מאפשרות תהליך חמצון טוב של רקמות הגוף. לעומת זאת בנשימה עמוקה ואיטית מתאפשרת אספקת חמצן תקינה ושריר הרחם מתכווץ ביעילות ומינימום מאמץ. נשימה תקינה מאפשרת לרקמות הגוף להיות עשירות בחמצן ולהתמודד ביעילות עם תהליך הלידה.

גם התינוק (או התינוקת) עובר תהליך מורכב ומתיש: הוא מקבל חמצן דרך השליה. החמצן הזה מסייע לו להתמודד טוב יותר עם תהליך הלידה.

הדרך הנכונה לנשום בלידה

שאיפה טובה ומילוי הריאות באוויר, החזקה במשך כמה שניות ולאחר מכן הוצאת אוויר כמו מבעד לקשית, נשיפה איטית וארוכה.

מחקרים רבים נעשו בתחום הדמיון המודרך וכוח המחשבה והוכח שיש להם יכולת השפעה רבה על תהליכים פיזיולוגיים. בשיטה זו אפשר לדמיין איך כל ציר וציר מקדם את תהליך פתיחת צוואר הרחם ובכך מקרב את התינוק לאימו. דמיון מודרך שמותאם ליולדת יכול לגרום לה לרוגע שתורם להרפיה והפחתה ברמות הכאב.

למים השפעה מיטבית על כאב צירי הלידה. ישיבה באמבטיה או הזרמת מים על הגב או מרפה את השרירים ומקלה מאוד את הכאב. שימוש במים פושרים חמימים ולא חמים מדי, כדי להימנע ממצב של ירידה בלחץ הדם ועילפון.

יולדות רבות מדווחות על הקלה בכאב בזכות חימום מקומי של האזור הכואב. בתחילה גב תחתון מעל עצם הזנב ובהמשך אפשר להניח אמצעי חימום, כמו מגבת מחוממת, על הפרינאום כדי להקל על תחושת המתח שנלווית לשלב הלחיצות.

החימום מרחיב את כלי הדם, משפר את זרימת הדם ואת אספקת החמצן לשרירים ובכך מקל על הכאב.

לכאבי גב תחתון: אפשר להשתמש בבקבוק מים חמים.

לכאב "שורף" בפרינאום: אפשר להרטיב חיתולי בד במים חמימים או לחמם מעט מגבת רכה ונעימה ולהניח על האיזור, בעיקר בשלב הלחיצות.

תנועתיות בלידה יכולה להקל עליך באופן משמעותי להתמודד עם הכאב. בנוסף, התנועתיות תורמת להתקדמות תהליך הלידה ולביסוס ראש התינוק באגן.

תנועת אגן בשילוב עם שימוש בכוח הכבידה, כלומר, תנוחות אנכיות בהן הגוף זקוף – מסייעת בביסוס טוב של ראש העובר באגן. תנועות אלה גם מסייעות לתינוק להיכנס לתעלת הלידה בצורה הטובה ביותר, בגלל שהן מגדילות את מרווח עצמות האגן.

יתרון נוסף וחשוב של תנועה בלידה קשור לתחושת השליטה והמסוגלות שלך בתהליך: כשאת בתנועה, את פעילה בלידה ואת תורמת להתקדמות שלה.

כדאי להתכונן מראש: יש תנוחות ותנועות אגן רבות שאפשר לנסות בזמן צירים וכדאי שתכירי אותן ותתנסי בהן במהלך ההריון, כדי שתגיעי ללידה, תכירי את התנועות והתנוחות שמתאימות לך.

דוגמאות לתנועתיות אגן

• תנועות סיבוב האגן בישיבה על כדור פיזיו או כשהגוף נשען על כדור פיזיו שמוצב במקום מוגבה, למשל על המיטה.
• תנועות סיבוב של האגן בעמידה והישענות על הקיר.
• אפשר לשלב תנועות א-סימטריות, למשל: להרים רגל אחת על כסא נמוך ולהניע את האגן לאחור ולפנים בתנועות עגולות או לצדדים.

טיפול במגע בזמן הלידה יכול להקל על כאבי הצירים ולאפשר לגוף להרפות. הכנה טובה ולמידה של טכניקות מגע יכול להקל על הלידה. אם בן או בת הזוג נמצאים איתך בלידה, זו הזדמנות טובה לתמיכה פעילה שתעצים את הזוגיות.

יש נקודות מגע ולחיצה שמקלות על כאב בזמן צירים וכדאי להיות קשובה לגוף שלך ולהגיד מה עוזר לך ומה פחות.

אפשרויות מגע לדוגמה:

• עיסוי בגב התחתון.
• לחיצה על אזור הגב התחתון מעל עצם הזנב.
• עיסוי בכפות הרגליים.

חשוב לזכור כי כל אישה שונה וכך גם התגובות שלה, ולכן אצל יולדות מסוימות, מגע יכול לעורר תגובה הפוכה, של רתיעה. אם המגע לא נעים לך, אל תתביישי להגיד את זה.

מכשיר ה- TENS הוא מכשיר קטן שמעביר גירוי חשמלי למוח, דרך אלקטרודות, שמוצמדות לעור באיזור הגב. הגירוי "מפריע" למוח לקרוא את אותות הכאב מהצירים ובכך מקל על הכאב. המכשיר מונח על הגוף כך שהוא לא מגביל בתנועה והוא מופעל על ידי היולדת.

את יכולה לבחור את התוכנית ואת העוצמה וכמובן להפסיק כשאת מרגישה שמתאים. המכשיר בטוח לשימוש וקל לתפעול, אבל חשוב לדעת שאסור להיכנס איתו למקלחת.

כדאי לדעת שלמרות שיולדות רבות מדווחות בשלב הלטנטי על הקלה בכאב הצירים עם מכשיר ה- TENS, הוא לא מצליח לעבוד אצל כולן.

את המכשיר ניתן להשכיר ביד שרה עם ערכת מדבקות חדשה תמורת פיקדון וסכום סמלי (עבור המדבקות).

בחלק מחדרי הלידה ברחבי הארץ מעניקים ליולדות שירותי רפואה אלטרנטיביים כמו טיפולי שיאצו שמותאם לכאב במהלך לידה, דיקור סיני, רפלקסולוגיה ועוד. הטיפולים מוענקים ליולדות על ידי מטפלים שהוכשרו לטיפולים בלידה.