מידע

לפי גיל

שלבי הלידה

שלבי הלידה

נכתב על ידי אושר בן אור, מיילדת, המרכז הרפואי כרמל
9 מאי 2024

השלב הלטנטי (סביל)

הלידה הפעילה

  • מתחילת הצירים ועד למחיקה ופתיחה מלאה
  • מפתיחה מלאה ועד שהתינוק יוצא
  • אחרי יציאת התינוק ועד יציאת השליה
  • עד שעתיים אחרי יציאת השליה

השלב הראשון של הלידה הוא לרוב השלב הארוך ביותר מבין כל שלבי הלידה, בעיקר אצל נשים לקראת הלידה הראשונה שלהן. והוא מתחיל בהתקשויות לסירוגין של הבטן. יכול להיות שתרגישי כאב שיזכיר לך כאב מחזור, או כאב בגב התחתון. בהתחלה הצירים לא מופיעים בקביעות, הם מגיעים ונעלמים ובהמשך הופכים לקבועים. בתחילת שלב זה, הצירים לא סדירים וככל שהשלב מתקדם הופכים סדירים ומתעצמים.

למידע נוסף על הסימנים ללידה

בדרך כלל אחרי פתיחה של צוואר הרחם ב-3 עד 4 ס"מ יתחיל השלב האקטיבי של הלידה הפעילה, שלב בו התקדמות הלידה מהירה יותר והוא נמשך עד פתיחה מלאה ומחיקה מלאה של צוואר הרחם.

ההרגשה בשלב האקטיב

ייתכן ובהשפעת ההיבטים הפיזיולוגיים הנפוצים בשלב זה תרגישי את אחת או יותר מהתופעות הבאות: התכווצויות סדירות ומתעצמות של הרחם, כאב חזק, התבססות של ראש היילוד באגן, פתיחה מתקדמת של צוואר הרחם, מתח של קרומי השפיר עם אפשרות של פקיעת הקרומים, מחיקה של צוואר הרחם עד למחיקה מלאה, התגברות הפרשה דמית מהנרתיק, התגברות תחושות לחץ ומלאות, בחילה והתכווצויות ברגליים.

התמודדות עם השלב האקטיבי

תנועה בכלל ובמים בפרט, למשל באמבטיה או מקלחת (בריכה במקומות שיש בהם), עיסוי, שינוי תנוחה, דמיון מודרך, שימוש בגז צחוק (Nitrous oxide), שימוש במכשיר טנס ואלחוש אפידורלי יכולים להקל על הכאבים בשלב זה. גם רפואה משלימה יכולה לעזור ובעיקר טיפולים כמו דיקור, שיאצו ועוד. לקראת סוף השלב האקטיבי ולפני שתגיעי לפתיחה מלאה יש פרק זמן שנקרא שלב המעבר - בו הפתיחה של צוואר הרחם תעמוד על כ-8 ס"מ.

שלב המעבר

בעוד אצל נשים מסוימות שלב זה יכול להיות לא מורגש ומהיר, אצל חלק מהנשים שלב המעבר הוא שלב קשה וכואב שלעיתים יכול להיות ארוך ומייאש. בשלב זה הגוף כולו מתכונן לשלב הלחיצות שבסופן התינוק או התינוקת שלך ייצאו לאוויר העולם.

בשלב זה, תדירות הצירים קרובה יותר והצירים ממושכים וכואבים. את הלחץ תרגישי בשלב זה באזור הגב התחתון ובפי הטבעת, כי הראש של התינוק או התינוקת שלך יורדים בתעלת הלידה וזה מה שגורם לתחושת לחץ באיזורים אלה.

יכול להיות שתרגישי צורך ללחוץ ללידה, אבל צוואר הרחם טרם השלים את הפתיחה לקראת שלב יציאת היילוד, ולכן לחיצה בשלב מוקדם מדי יכולה לגרום לך להתעייף שלא לצורך וגם ולבצקת בצוואר הרחם.

עוד תופעות פיזיולוגיות שייתכן ותרגישי בשלב זה: בחילה והקאה, רעד בכל הגוף.

כשיסתיים השלב הראשון של הלידה וכאשר פתיחת צוואר הרחם מגיעה ל-10 ס"מ, מתחיל השלב השני של הלידה. זהו שלב של ירידת הראש, שלב הלחיצות והשלב בו מתרחשת לידת התינוק. נשים רבות רוצות לדעת כמה זמן יימשכו הלחיצות וכמו שהקדמנו בתחילה לומר: אין דרך לדעת זאת. זמן הלחיצות יכול להיות קצר אך גם עלול להתארך. כדאי שתנסי להשתדל להיות רגועה וסבלנית כדי שתוכלי להתמקד בנשימות עמוקות בין הצירים.

בשלב זה המיילדת תעריך את גובה ראש העובר ותכוון אותך לתנוחה בה הצירים יוכלו לעזור לראש לרדת בתעלת הלידה. לרוב, תחושת הלחץ מופיעה כאשר הראש של העובר לוחץ על פתח הנרתיק. המיילדת שלך תדריך אותך מתי את צריכה להתחיל ללחוץ.

כדאי שתדעי שצירי הלחץ שונים מאלה של השלב הראשון. הם מאופיינים בדרך כלל בתחושת לחץ על שרירי בסיס האגן. תחושת זו מתחילה לפעמים עוד לפני הפתיחה המלאה של צוואר הרחם, ככל שהראש יירד נמוך יותר, התחושה תגבר. המיילדת תסייע לך להתמודד עם השלב ותנחה אותך לגבי עיתוי ודרך הלחיצה. השלב השני מסתיים עם יציאת היילוד.

תנוחות מומלצות לשלב הלחיצות

יש תנוחות רבות ושונות ללידה בכלל ולשלב הלחיצות בפרט. התנוחה תלויה כמובן ברצונך ותלויה ביכולת שלך להיות בתנועה. תוכלי לנסות ולבדוק מה נוח לך וגם להתייעץ עם המיילדת על סמך הניסיון שלה ובהתאם לתנאים האישיים שלך. אם קיבלת אלחוש אפידורלי, על פי רוב תוכלי ללחוץ בשכיבה על צדי הגוף או על הגב, אך יש נשים שיכולות להיות בתנועה בשלב זה ומצליחות ללדת גם בתנוחות אחרות. כדאי שתנסי תנוחות אחדות עד שתמצאי את התנוחה שהכי נוחה לך ללחיצה, למשל: תנוחת חצי ישיבה, עמידה על שש, תנוחת כריעה תוך הישענות קדימה. בשלב זה מאוד חשוב שתהיי ערנית וקשובה להדרכת המיילדת. לקראת יציאת ראש העובר, המיילדת תבקש ממך להפסיק ללחוץ כדי לווסת את יציאת ראש היילוד.

אביזרי עזר לשלב הלחיצות

חדרי הלידה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ מציעים אביזרי עזר שונים לשלב הלחיצות, למשל מוטות שאפשר להיתלות עליהם עם הידיים, ידיות משיכה, מראה גדולה שיכולה לתת לך פידבק על הלחיצות שלך כאשר את לא ממש מרגישה את תחושת הלחץ ועוד. כאשר את מגיעה למיון או לחדר הלידה ופוגשת את המיילדת, תוכלי לברר איתה מהן האפשרויות שלך. את יכולה גם לשאול לגבי האפשרויות האלה גם בסיור לפני הלידה או בביקור מקדים בבית החולים.

כדאי לדעת: לפי מחקרים לא נמצא שמצבי עמידה או ישיבה לעומת שכיבה מפחיתים באופן משמעותי את שיעורי הלידות המכשירניות (לידות ואקום) או את משך השלב השני. לעומת זאת, מצבי עמידה או ישיבה נמצאו כיעילים בהפחתת קרעים בפרינאום.

גורמים שמשפיעים על אופן וקצב התקדמות הלידה

  • מספר הלידה: קצב התקדמות הלידה אצל נשים בלידה חוזרת, יהיה לרוב מהיר יותר מאשר אצל נשים בלידה ראשונה.
  • BMI: ככל שלאישה היולדת יש BMI גבוה (משקל עודף), כך הסיכוי ללידה ארוכה יותר רב יותר.
  • עמדת ראש העובר: העמדה האופטימלית ללידה נקראת Occiput Anterior - כאשר ראש העובר נמצא בכיפוף מקסימלי לכיוון בית החזה ופניו פונות כלפי הרצפה (ביחס לאם השוכבת על גבה במיטת חדר לידה). מצגים ועמדות אחרות יכולים להביא ללידה ארוכה יותר, למשל מצג פנים או עמדת ראש שנקרא Persistant Occiput Posterior ומצביע על כך שהעובר עם פניו מופנות לכיוון התקרה (ביחס לאם השוכבת על גבה במיטת חדר לידה).
  • אפידורל: יש מחקרים שמצאו כי אפידורל מאריך את משך השלב הראשון של הלידה, אבל לא באופן משמעותי. לעומת זאת, אין חילוקי דעות לגבי העובדה שהוא מאריך את השלב השני של הלידה.

לאחר לידת התינוק או התינוקת תרגישי רגיעה בעוצמת ההתכווצויות. המיילדת תניח את היילוד על בטנך ובהמשך תנתק את חבל הטבור, או אם את מעדיפה, בן או בת הזוג יעשו זאת. לאחר מספר דקות ההתכווצויות יתגברו שוב, מה שיגרום להתנתקות השליה ולפליטתה אל הרחם. לאחר מכן תלחצי ותלדי את השליה.

שלב זה של הלידה הוא קצר ויימשך לרוב עד 30 דקות מסיום השלב השני (יציאת התינוק). החשש בהתארכות השלב השלישי הוא מדימום מוגבר לאחר הלידה. כדי למזער את הסיכון לדימום ולעודד היפרדות מוקדמת של השליה מקיר הרחם, תקבלי בתום השלב השני זריקה של פיטוצין (חומר שמכווץ את הרחם ומזרז את הלידה) לווריד או לשריר. אם השליה לא נפרדה ספונטנית מהרחם לאחר 30 דקות, צוות חדר הלידה יערוך התייעצות במטרה לשקול הפרדה והוצאה ידנית של השליה על ידי רופא או רופאה. לאחר לידת השליה, המיילדת תבדוק את שלמות השליה משני צדיה: הצד האימהי והצד העוברי, את הקרומים ואת מספר כלי הדם בחבל הטבור - וריד אחד ושני עורקים.

שלב זה מתייחס לשעתיים הראשונות לאחר לידת השליה. מיד לאחר לידת השליה וסיום שלב לחץ הלידה הכואב, מתחילה ההתאוששות שלך וההתחברות ליילוד. בשלב זה תישארי עדיין בחדר הלידה להשגחת המיילדת שתבצע מעקב לחץ דם, תתרשם מגובה הרחם, מכמות הדימום הנרתיקי, מתן שתן ועוד.

בשלב זה, המיילדת תעודד היקשרות בין היילוד לבינך ולבין האב או האם הנוספים, אם ישנם, ליילוד: תדריך אותך איך להניח את היילוד על הגוף בשיטת מגע "עור לעור" וגם תסייע בהנקה, אם תרצי בכך כמובן. לאחר השגחה והתאוששות של כשעתיים בחדר הלידה, ובתנאי שהכל תקין, המיילדת תטפל בהעברה שלך ושל היילוד למחלקה, בהתאם לשיטת הביות בה בחרת.

למידע נוסף על סוגי ביות

טיפים של מיילדת מנוסה