אבני דרך בהתפתחות: מגיל חצי שנה עד גיל 9 חודשים
מה התינוק או התינוקת שלך כבר יודעים לעשות? עבורם, העולם כל יום מתגלה ומשתנה, ובכל יום נוספות הזדמנויות חדשות להיכרות וצמיחה. משמח לדעת שתינוקות נולדים עם כישורים טבעיים, ייחודיים ודינמיים ללמידה ולהתפתחות. הם זקוקים לסביבה מצמיחה ולמשפחה תומכת, מאפשרת ומקדמת, שמתאימה לצרכים ולתכונות המולדות שלהם כדי לגדול ולצמוח בצורה הטובה ביותר. הקשר עם ההורים והסביבה משפיע מאוד על הדרך שבה הם יממשו את הפוטנציאל ההתפתחותי שנולדו איתו.
חשוב לזכור שתינוקות הם שונים זה מזה ומתפתחים בזמנם. ועדיין, יש אבני דרך צפויות בהתפתחות שלהם, ואפשר לעקוב אחריהן ולראות איך התינוק או התינוקת שלך מתקדמים לפיהן. כשמכירים את אבני הדרך הללו, אפשר להציע להם פעילויות, משחקים וחוויות המותאמים לגיל, שיפתחו ויעזרו לקדם אותם.
אבני הדרך בהתפתחות
-
התפתחות שפה
- השמעת הברות וקולות שחוזרים על עצמם, עיצורים ותנועות (לדוגמה: מה מה, בה בה, גה גה).
-
התפתחות מוטורית
- העברת חפץ מיד ליד.
- התהפכות מהבטן לגב ומהגב לבטן.
-
התפתחות חברתית
- רתיעה מאנשים לא מוכרים ותגובה שונה לאנשים מוכרים לעומת זרים.
-
1זמן בטן הוא עדיין חשוב
כדאי לעודד את הילד או הילדה שלך לשכב ולשחק על הבטן, אפילו שהם כבר יודעים להתגלגל ולהתיישב. אפשר להניח משחק, חפץ או אפילו את עצמך ליד הילד או הילדה שלך, אך מחוץ להישג ידם וכך לעודד זחילה. אפשר לעודד אותם לישיבה זקופה בכיסא אוכל ובעגלה, כשהמושב לא שעון לאחור. אם התינוק או התינוקת שלך עדיין לא מתיישבים בכוחות עצמם – אפשר להושיב אותם לזמני אכילה ומשחק קצרים, עם תמיכה והשגחה שלך, או בכיסא אוכל מתאים לתינוקות.
-
2ספרים, רבותיי, ספרים
ילדים נהנים מסיפורים הרבה לפני שהם יודעים לקרוא או אפילו לדבר. אפשר להחזיק את התינוק או התינוקת בחיקך וליצור מגע נעים או קשר עין בזמן הסיפור. לא חייבים להקריא את הטקסט בדיוק, או אפילו לסיים את כל הספר. זמן הסיפור הוא הזדמנות לשיחה ביניכם. אפשר להתייחס לדמויות, לקולות שהן משמיעות, לאיורים שמופיעים בספר ועוד. אפשר גם להקריא קטע, לעשות עצירה קצרה ולחכות לתגובה כמו קול או חיוך, ואז להגיב באופן דומה. למעשה, זוהי צורה ראשונית מאוד של שיחה. זו גם ההזדמנות להתבונן בילד או בילדה שלך, ללמוד על ההעדפות שלהם ולהתאים את עצמך אליהן.
-
3להתייחס לקולות
חשוב לעודד את ההתייחסות של הילד או הילדה שלך לצלילים ולדיבור ולעודד אותם להשמיע קולות. אפשר לעשות זאת על ידי דיבור אליהם כאשר הם ערניים, ותוך התייחסות אל הקולות שהם משמיעים. אפשר גם לשחק למשל ב"איך נובח כלב?", "איך מיילל חתול?". חשוב לקרוא בשם של הילד או הילדה שלך, כדי שילמדו לזהות את שמם.
כדאי לדבר אליהם בצורה ברורה ומודגשת. יחד עם הדיבור, מומלץ לשלב גם הבעות פנים ומחוות לא-מילוליות ברורות, כמו הצבעה, נענוע הראש ל"כן" ו"לא". גם משחק קוקו ושירי משחק הם הזדמנות טובה לעידוד הקשר, התקשורת והשפה.
-
4ללמוד על העולם דרך הפה
תינוקות חוקרים את העולם דרך כל החושים. בהתחלה הם אוחזים חפצים בכף היד, לאחר מכן מעבירים אותם מיד ליד, מקישים ומפיקים קולות ובסופו של דבר הם מכניסים אותם לפה. זוהי הדרך שלהם לחקור את העולם. כדאי לעודד את הסקרנות של הילד או הילדה שלך ולאפשר להם לטעום ולהתנסות, תוך שמירה על הבטיחות שלהם. אם משהו מסוכן – חשוב להגיד: "לא בפה".
-
5לאכול לבד
עידוד אכילה עצמאית הוא חשוב מאוד מגיל 9 חודשים ואילך, אבל כדאי להתאים את הציפיות לגיל: בשלב הזה תינוקות יאכלו בישיבה, עם תמיכה, ואין מה לצפות שהסדר והניקיון יישמרו בזמן האכילה. אכילה עצמאית היא התנסות חשובה, אבל היא דורשת השגחה וזהירות, מכיוון שבגיל הזה תינוקות נוטים להביא אל הפה, ובכן, את הכול. החשש בעניין הזה הוא משאיפת גוף זר. חשוב גם שההגשה תתאים לגיל של התינוק או התינוקת שלך, כדי למנוע חנק.
-
6אולי זה יותר מדי?
חשוב לשים לב להעדפות ולמצב הרוח של התינוק או התינוקת שלך ולהתאים את הפעילות והגירויים כך שיהיה להם נעים. לפעמים, יותר מדי גירויים יכולים להציף ולעייף. אם הם מסיטים את המבט או מראים סימני עצבנות ועייפות, כדאי "לנקות" מעט את הסביבה ולהפחית בגירויים. יכול להיות שכבר הספיק להם זמן המשחק ושעכשיו הם ישמחו לישון.
לשמור על הבטיחות
לשמור על הבטיחות
בכל פעילות עם הילד או הילדה שלך, חשוב להקפיד על הבטיחות. תינוקות רכים הם פגיעים: הראש שלהם גדול יחסית לגוף, שרירי הצוואר עדיין חלשים ועוד אין להם שליטה במנח ובהחזקת הראש. לכן, אסור לנער ולטלטל תינוקות. טלטול תינוקות, אפילו במשחק, הוא מסוכן מאוד ויכול לגרום לנזק בלתי הפיך.
לא פחות חשוב: לדאוג גם לעצמך
הורות יכולה להיות חוויה מדהימה וגם מאוד מאתגרת. כמו שבטח חווית, כדי להיות הורה נדרשת סבלנות, הקשבה והתמדה. לכן, חשוב לדאוג גם לעצמך ולעשות משהו בשבילך, שימלא אותך וייתן לך כוח. לדאוג לעצמך זה לא פינוק או מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מלהיות הורה. כדאי לנסות לשלב בשגרה זמן, אפילו קצר, שבו אפשר לתכנן (ולבצע!) משהו שיעשה לך טוב. כך אפשר לחזור לילד או לילדה בכוחות מחודשים, עם יותר סבלנות והקשבה.