אומרים שעם הלידה של תינוק או תינוקת נולד גם רגש חדש של אשמה. רגשות אשם יכולים ללוות הורים לאורך כל הדרך של גידול הילדים. לפעמים הם מופיעים בעוצמות נמוכות, ולפעמים חשים אותם יותר מהרגיל, למשל כשיש שינויים בחיים כמו לידה של אח או אחות או חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה, כשיש קשיים כלכליים ומשפחתיים או כשאנחנו עייפים או חסרי כוחות להתמודד עם מצבים מאתגרים כמו שהיינו רוצים.
מה שתורם לרגשות האשם היא התפיסה שאומרת שהורה טוב הוא הורה מושלם. הרי מי לא רוצה להספיק לעשות הכול? לשמור על הבית מסודר תמיד, לדאוג שהילדים יהיו מטופחים ומושקעים, ובסבלנות אינסופית להיות עם הילדים ולשחק איתם? בגלל התמונה שיש בראש של אבא מושלם או אמא מושלמת, בכל פעם שלא מצליחים לקלוע לתמונה הזו, מופעלת ביקורת עצמית שמייצרת סטרס ופוגעת ברווחה הנפשית ובתחושת המסוגלות ההורית. ביקורת כזאת פוגעת ביכולת ללמוד, בשמחת החיים, ובסופו של דבר – מרחיקה אותנו מהמטרות שחשובות לנו כהורים.
משנים את התמונה: הורה טוב דיו
הורה טוב הוא לא הורה מושלם. הורה טוב דיו הוא הורה שמתאים את עצמו לילדים מבחינת זמינות, רגישות, תגובתיות, יעילות, חום והנאה. לא תמיד זה יצליח… הורה טוב יכול לטעות ויכול גם לתקן. הוא מאפשר לילד או לילדה שלו לחוות תסכול ומבין שרק מההתמודדות עם התסכול הם יגדלו ויתפתחו. איך ילד ילמד לזחול אם כל מה שהוא רוצה יוגש לו מיד? איך ילדה תלמד לשאת תחושת תסכול? ההורים שטועים ומתקנים, שמתמודדים עם תסכול, בכי או רגש שלילי, נותנים לילד או לילדה שלהם חוויה של למידה וצמיחה. הורים שמביאים גם את עצמם בחשבון ומבינים שהילד או הילדה שלהם צריכים אותם מלאי מצברים ועם שמחת חיים – נותנים להם הורה טוב דיו.
איך להתמודד עם תחושת האשמה: פחות שיפוטיות, יותר חמלה
חשוב לשים לב תחושת האשמה מתעוררת, מה אנחנו אומרים לעצמנו ברגעים האלה. נשאל את עצמנו: האם תחושת האשמה מלמדת אותנו על משהו שהיינו רוצים, וגם אפשרי, לעשות אחרת? אם כן, אז אפשר לשנות. ואם לא, ננסה לאמץ גישה רכה יותר, שיפוטית פחות וחומלת יותר כלפי עצמנו.
מה היינו אומרים למישהו אחר שעומד במצב שלנו ומאשים את עצמו? ננסה להגיד את זה גם לעצמנו – "אני יודעת שחשוב לך שהבית יהיה מסודר, אבל היום זה היה באמת מעבר לכוחותייך", או "אני יודע שאתה רוצה להיות אבא כיפי וסבלני, אבל היום פשוט לא היו הזמן והתנאים לזה". זה לא קל, אבל אם נצליח להקשיב לרגשי האשמה באופן ידידותי ולא שיפוטי, זה יעזור לנו לקבל החלטות שיעזרו בסופו של דבר להוריד את התחושות הקשות ויעזרו גם לנו וגם לילדים ולילדות שלנו להיות שמחים יותר.
