שפעת
שפעת היא מחלה ויראלית, התוקפת את דרכי הנשימה. נגיפי השפעת מתחלקים ל-3 זנים: A, B ו-C, כאשר זן A הוא האחראי על רוב מקרי השפעת העונתיים. מדי שנה, לקראת עונת החורף חלה עלייה בשכיחות של מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה, ביניהן מחלת השפעת העונתית. אמנם שפעת יכולה להופיע בכל גיל, אבל תינוקות וילדים עד גיל 5 מצויים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים כתוצאה ממנה.
מומלץ שההורים יכירו את הסימנים למחלה, את אופן הטיפול ואת הסיבוכים האפשריים, וחשוב אף יותר להיות מודעים לחשיבות המניעה על ידי חיסון נגד המחלה ולכמה כללי התנהגות פשוטים.
תסמינים אפשריים
מחלת השפעת מופיעה ללא סימנים מוקדמים. התסמינים השכיחים הם:
-
חולשה ועייפות גדולה -
חום גבוה (מעל 38 מעלות) -
כאבי שרירים -
כאבי ראש -
שיעול יבש -
כאבי גרון
-
נזלת או אף סתום -
איבוד תיאבון -
בעיות בקיבה ושלשולים
קבוצות סיכון
שפעת היא מחלה שעלולה להיות קטלנית, בעיקר עבור מספר קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה לפתח סיבוכים:
- תינוקות וילדים עד גיל 5.
- נשים בהריון ונשים לאחר לידה (עד 3 חודשים לאחר הלידה).
- קשישים.
- חולים עם דיכוי של מערכת החיסון.
לגבי תינוקות וילדים, חשוב לציין כי הסיכון אף גבוה יותר לסיבוכים כאשר קיימת ברקע מחלה ממושכת אחרת, כמו מחלות ריאה כרוניות, כולל אסתמה, מחלות המטולוגיות ומחלות אנדוקריניות, כולל סוכרת.
אופן ההדבקה
חולים בשפעת נחשבים מדבקים החל מיום לפני הופעת הסימנים הראשונים (לעיתים אף קודם), ועד 5 ימים אחרי הופעת הסימפטומים. ההדבקה בשפעת נעשית באופן טיפתי - זאת אומרת, ששיעול, נזלת והתעטשות בזמן המחלה מפזרים בסביבת החולה את הנגיף הגורם לשפעת. אדם הנושם את הטיפות האלה, או נמצא איתן במגע דרך האף או הפה, עלול להידבק. הדבקה אפשרית נוספת היא על ידי נגיעה במשטח שנגעו בו חולים בשפעת, כמו למשל ידית של דלת או כפתור של מעלית, ולאחר מכן מגע עם היד באזור האף והפה.
אבחון שפעת
בדרך כלל האבחון לשפעת נעשה על ידי בדיקה קלינית של רופא או רופאה. לחולים וחולות בקהילה ולאלו הנמצאים באשפוז בבית חולים, מקובל לבצע בדיקת PCR אבחנתית על ידי מטוש.
חשוב להדגיש: יש עוד מחלות ויראליות של דרכי הנשימה, הגורמות לתסמינים דומים לשל שפעת, אך הסיכון לתחלואה קשה, סיבוכים ותמותה משפעת גבוהים יותר.
משך המחלה
בדרך כלל מחלת השפעת נמשכת כשבוע.
טיפול בזמן מחלה
אם הילד או הילדה חולים בשפעת חשוב קודם כל לדאוג למנוחה ולשתייה מספקת של נוזלים. אם רוצים לתת תרופה ללא מרשם רפואי להקלה על תסמיני המחלה, כדאי להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים, ובשום אופן לא לתת תרופות המכילות אספירין - כיוון שהן יכולות לגרום לסיבוכים חמורים.
במקרה של שפעת בילדים וילדות הסובלים מדיכוי מערכת החיסון או ממחלות רקע, מומלץ גם כן להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים.
נורות אזהרה בזמן מחלה
יש מספר סימנים שיכולים להופיע אצל תינוקות וילדים חולים ומחייבים לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי:
- נשימות מהירות או קשיי נשימה.
- צבע עור כחלחל.
- קושי להעיר משינה או חוסר תגובה לסביבה (אפאטיות).
- עצבנות רבה, עד כדי סירוב להיות מוחזק בידי ההורה.
- אי שתיית נוזלים מספקת, עד כדי התייבשות.
- אין מתן שתן או בכי ללא דמעות.
- הקאה חמורה או הקאה שאינה נפסקת.
- מצב שבו סימני המחלה משתפרים, אך חוזרים עם חום גבוה ושיעול חמור יותר.
סיבוכי המחלה
הסיבוך העיקרי והנפוץ ביותר של מחלת השפעת הוא דלקת ריאות.
-
סיבוכים אפשריים נוספים
- דלקות באוזן התיכונה.
- דלקת סינוסים.
-
סיבוכים נדירים
- דלקת שריר הלב.
- דלקת המוח (אנצפליטיס).
- תסמונת ריי.
- תסמונת גיליאן ברה.
מניעה
יש כמה דרכים שיכולות להקטין את הסיכוי להידבק בשפעת:
- חיסון נגד שפעת: מדי שנה, בדרך כלל בחודשי הסתיו, אפשר לקבל חיסון נגד מחלת השפעת בקופות החולים. חיסון זה ניתן גם לילדים ולילדות בכיתות ב', ג' ו-ד' בבית ספר, במסגרת שירותי בריאות התלמיד, כדי להעניק הגנה טובה לקראת זני השפעת של החורף הקרוב. יש חשיבות רבה לחיסון בקרב אוכלוסיות בקבוצות הסיכון, כמו ילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 5 ונשים בהריון (החיסון מעניק הגנה לאם ולעובר) - ולמעשה זו הדרך הטובה ביותר להגן על תינוקות וילדים ממחלת השפעת. כדאי לקחת בחשבון כי החיסון אינו מעניק הגנה לגוף באופן מיידי, אלא רק לאחר שבועיים מקבלת החיסון - לכן מומלץ להקדים ולהתחסן כבר בסתיו. החיסון מעניק הגנה לתקופה של 6–8 חודשים, ולכן כדאי להתחסן מחדש מדי שנה.
חשוב לדעת: מאז שמחלת הקורונה נכנסה לחיינו, חשוב להקפיד עוד יותר על קבלת חיסון נגד שפעת לקראת החורף, כדי להימנע מעירוב תחלואה של שתי המחלות. אפשר לקבל חיסון נגד שפעת וחיסון נגד קורונה במקביל או בסמיכות זמנים.
- שטיפת ידיים: שטיפת ידיים לעתים קרובות מקטינה את הסיכוי להידבק ולהדביק. מומלץ להקפיד לשטוף ידיים עם מים וסבון ביסודיות, ובעיקר: לפני האוכל, לפני מגע במזון, לאחר יציאה מהשירותים, לאחר מגע עם הפרשות, לאחר שיעול ועיטוש, ולאחר מגע עם טישו משומש. אם אין מים וסבון זמינים, אפשר להשתמש בג'ל אלכוהול או מגבונים לחים. את הג'ל צריך למרוח על כל היד, ולהמתין עד שהידיים מתייבשות.
- כיסוי הפה והאף בעת שיעול ועיטוש: רצוי שלא בעזרת כף היד, אלא מומלץ להשתמש בטישו ולזרוק לפח. אם אין טישו, עדיף להתעטש למרפק ולא לכף היד, כך יקטן הסיכוי להדביק אחרים כאשר נוגעים בחפצים משותפים.
- אם לא מרגישים טוב נשארים בבית: אם מרגישים התחלה של מחלה, מומלץ לא לצאת מהבית ולא לשלוח ילדים וילדות חולים למסגרות החינוך. רק לאחר שמחלימים וחשים בטוב אפשר לחזור לשגרה.
