פרכוסים
פרכוסים הם הפרעה נוירולוגית פתאומית וחולפת, הנגרמת כתוצאה משינוים פתאומיים בפעילות החשמלית והכימית במוח. פרכוס כולל בדרך כלל התכווצויות שרירים מהירות ולא רצוניות, הגורמות לרעד בלתי נשלט ותנועה לא רצונית של הגפיים.
עבור המתבוננים מהצד, התקף פרכוס יכול להיות מאוד מלחיץ ומדאיג, אבל כדאי שתדעו שרוב הפרכוסים לא מסכני חיים וחולפים תוך מספר דקות. חשוב שכל הורה יכיר את התופעה, את הסיבות האפשריות להופעתה ובעיקר - מה כדאי לעשות ומה לא מומלץ לעשות בעת פרכוס.
סוגי פרכוסים
פרכוסים יכולים להופיע בסוגים שונים של התקפים. מקובל לחלק אותם לכמה סוגים:
-
התקף כללי: מערב את כל חלקי המוח
הפרכוס יכול להופיע בדרגות שונות:
- התקף ניתוק כללי (אבסנס): נפוץ יותר אצל ילדים. הפרכוס גורם לניתוק מהסביבה, העיניים פקוחות ובוהות, אך הילד או הילדה לא מודעים לנעשה איתם ולא זוכרים מה קרה להם במהלך ההתקף. ברוב המקרים ההתקף לא ילווה בתנועות גוף לא רצוניות.
- התקף "טוני-קלוני": כולל מספר תופעות אפשריות, כמו איבוד הכרה פתאומי, עוויתות של ארבעת הגפיים הגב והראש, התכווצות שרירים, הכחלת השפתיים, הפרשת קצף מהפה, חרחורים ואי שליטה על הסוגרים. לאחר ההתקף ייתכן בלבול, עייפות, ישנוניות וכאבים. פרכוס מסוג זה מחייב טיפול רפואי, בעיקר אם הוא נמשך למעלה מ-30 דקות, או כולל התקפים חוזרים ללא חזרה להכרה ביניהם.
-
התקף מוקדי: ממוקד רק בחלק אחד במוח
ההתקף שממוקד בחלק אחד של המוח כולל רק חלק מן האיברים בגוף.
הפרכוס יכול להופיע בדרגות שונות:
- התקף מוקדי ללא הפרעה בהכרה (פשוטים): לרוב מדובר בהתקף קצר יחסית, ללא איבוד הכרה, הכולל תופעות הקשורות לחלק במוח שבו מתרחשת הפעילות החשמלית הבלתי תקינה, כמו: הרדמות מקומית של איבר כלשהו, התכווצות שרירים באיבר, תנועה לא רצונית, ריצוד בראייה.
- התקף מוקדי עם הפרעה בהכרה (מורכבים): הפרכוס מלווה בהכרה מעורפלת, אך יכול לכלול גם הפרעות בראיה (למשל, אאורה), שינויים התנהגותיים (כמו אגרסיביות ובלבול), תנועות אוטומטיות חוזרות וחוסר ערנות.
גורמים אפשריים
פרכוסים חד פעמיים יכולים להתרחש לאחר אירוע כמו חבלת ראש, ירידה דרסטית ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה) או כאשר מופיע חום גבוה (מידע נוסף בהמשך). במקרה של פרכוסים חוזרים, ייתכן שמדובר במחלת אפילפסיה, שיכולה לקרות בעקבות מחלה מוחית (כגון דלקות וגידולים), מחלות גנטיות או ללא סיבה ידועה.
בדיקות ואבחון
במקרה של התקף בודד, בדרך כלל יסתפקו בבדיקת דם כדי לוודא אם יש בעיה הניתנת לטיפול, כמו רמה נמוכה של סוכר בדם או זיהום חמור. אם הופיעו 2 פרכוסים או יותר, ייתכן שתקבלו הפניה מרופא או רופאת המשפחה לנוירולוג או ניורולוגית. בנוסף, ייתכן שיבקשו לבצע בדיקת EEG (בדיקה של הפעילות החשמלית במוח) להבנת סוג הפרכוס שאירע. כשיש חשש שסיבת ההתקף היא דלקת, גידול או דימום, יבקשו לבצע CT או MRI מוח.
עזרה ראשונה
כאמור, פרכוס יכול להיות חוויה מלחיצה, אבל אם תדעו למה לצפות תוכלו לשלוט במצב, לשמור על קור רוח ולתפקד כראוי. כמו כן, חשוב לעדכן את הסביבה הקרובה של הילד או הילדה בהנחיות המתאימות במקרה של התקף.
מה לעשות ומה לא לעשות במקרה של התקף פרכוס?
עשו:
- נסו להרחיק מהילד או מהילדה חפצים מסוכנים שאפשר להיפגע מהם.
- מומלץ להשכיב את הילד או הילדה על הצד. אפשר להניח כרית או בגד תחת לראש כדי למנוע חבלה.
- אם ההתקף מתרחש בזמן נסיעה ברכב, כדאי שתשאירו את הילד או הילדה חגורים בכיסא הבטיחות.
- אם הילד או הילדה אמורים לקבל תרופה לעצירת ההתקף, חשוב לזכור לתת אותה.
אל תעשו:
- הימנעו מפתיחת הפה של הילד או הילדה שחווים התקף.
- הקפידו לא להכניס חפצים לתוך הפה ואל תמשכו את הלשון.
- אין צורך לשפוך מים על הילד או הילדה וגם לא להכניס לאמבטיה.
- אל תנסו להעיר את הילד או הילדה או לעצור את הפרכוס.
בכל מקרה, חשוב שתזכרו כי רוב ההתקפים ייפסקו מעצמם ואינם מצריכים טיפול רפואי מיידי.
אם מדובר בפרכוס ראשון, חשוב לגשת מיד לבדיקה רפואית בחדר מיון. כמו כן, במצב של פרכוסים חוזרים יש מספר מקרים המחייבים עזרה רפואית דחופה:
- אם הפרכוס לא מפסיק תוך 5 דקות.
- אם ההתקף חמור בצורה יוצאת דופן, למשל כולל קשיי נשימה, חנק, הכחלה של העור.
- אם הילד או הילדה קיבלו תרופה לעצירת התקף, ולמרות זאת הפרכוס ממשיך.
במקרים אלה יש להתקשר באופן מיידי למד"א.
פרכוסי חום
כשעוסקים בפרכוסים חשוב להתייחס גם לפרכוסי חום - תופעה הנפוצה אצל כ-3% מהילדים והילדות בגיל חצי שנה עד 6 שנים.
פרכוס חום יכול מאוד להבהיל, אבל חשוב לדעת שהוא לא פוגע בבריאות הילדים לטווח הארוך. בדומה לטיפול במקרה של פרכוס "טוני-קלוני", כאשר הילד או הילדה מצויים בהתקף, רצוי לא לגעת בהם וחשוב לשים לב למשך הפרכוס:
- אם הפרכוס הוא חד פעמי ונמשך פחות מ-5 דקות לא צריך לעשות שום דבר מיוחד, אלא רק לעקוב. כדאי להתייעץ עם מוקד קופת החולים ולברר האם יש צורך להגיע לבדיקה רפואית לבירור של מחלת החום.
- אם הפרכוס נמשך יותר מ-5 דקות או אם הילד או הילדה מטושטשים ולא חוזרים להכרה כשהפרכוס מסתיים - להתקשר למד"א מיידית.
- אם הפרכוס מתרחש בפעם השנייה - צריך להגיע למוקד הרפואי או למיון.
טיפול והתמודדות
במקרה של פרכוסים חוזרים ואבחון אפילפסיה, תקבלו המלצה מהרופא או הרופאה לגבי טיפול מתאים למניעת פרכוסים. מטרת הטיפול היא להפחית את הפרכוסים ולאפשר חזרה לתפקוד יומיומי עם כמה שפחות תופעות לוואי. בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא בתרופה אנטי אפילפטית, אך אם מתברר שהוא לא יעיל, קיימות אפשרויות טיפול נוספות, כמו דיאטה קטוגנית או השתלת קוצב וגלי (Vagus nerve stimulator).
בקרב חלק מהילדים עם אפילפסיה המחלה תחלוף לאחר תקופה מסוימת, ובחלק מהם המחלה תמשיך כל החיים. בכל מקרה, חשוב לדעת כי רוב הילדים והילדות המתמודדים עם אפילפסיה, יכולים להגיע לשליטה מלאה במחלה ולחיות חיים רגילים כמעט ללא מגבלות.
בכל שאלה והתלבטות הקשורה להתמודדות עם המחלה כדאי ליצור קשר עם הרופא או הרופאה המטפלים. למידע נוסף או צורך בתמיכה וייעוץ, אפשר לפנות לעמותת איל, האגודה הישראלית לאפילפסיה.