צליאק

מחלת הצליאק (בעברית: כרסת, דגנת) היא מחלת מעי אוטואימונית כרונית נפוצה, הנובעת מתגובה של המערכת החיסונית לגלוטן - חלבון המצוי באופן טבעי בדגנים שונים, כמו חיטה, שעורה, שיפון ולעיתים גם שיבולת שועל. אצל חולי צליאק המערכת החיסונית, שמטרתה להגן על הגוף מפני זיהומים, מזהה את הגלוטן כגורם זר, מייצרת נגדו נוגדנים ותוקפת אותו. כתוצאה מכך מתפתחת דלקת ברירית המעי הדק, המונעת מהגוף ספיגה של רכיבי מזון חיוניים, כמו ויטמין D וחומצה פולית, ואם היא לא מאובחנת בזמן, יכולים להיווצר בגוף חוסרים ובעיות בריאותיות שונות, למשל אנמיה מחוסר ברזל, עייפות מוגברת ואוסטאופורוזיס.

בעבר נהגו לחשוב שצליאק היא מחלה שמתגלה רק בגיל הילדות, אבל עם השנים התברר שקיימים גם לא מעט מקרים שאובחנו בגיל מבוגר, אפילו לאחר גיל 60.

שכיחות המחלה

מחלת הצליאק נחשבת נפוצה בישראל ובמדינות רבות בעולם, ומוערכת בכ-0.5%–1% מהאוכלוסייה. יש מדינות בהן התפוצה גבוהה אף יותר ומוערכת בכ-2.5% מהאוכלוסייה.

הגורמים

התפרצות המחלה היא למעשה סופו של תהליך המשלב גורמים גנטיים וסביבתיים. הגורם העיקרי להיווצרות המחלה הוא נטייה גנטית לצליאק. רוב החולים והחולות הם נשאים של הגנים HLA-DQ2 או HLA-DQ8, אבל חשוב לדעת שלא כל מי שנושא אותם יפתח את המחלה. שיעור הנשאות לצליאק בישראל עומד על 30%–40% מהאוכלוסייה.

גורם תורשתי זה בשילוב עם חשיפה ממושכת לגלוטן ולמוצריו הנמצאים במוצרי חיטה, שעורה ושיפון, מפעילים את המערכת החיסונית שמייצרת תגובה אוטואימונית (כלומר, מערכת החיסון בגוף תוקפת את עצמה). תגובה זו משפיעה בעיקר על רירית המעי הדק ופוגעת ביכולתה לספוג כראוי את רכיבי המזון ולהעבירם אל זרם הדם. כתוצאה מכך עלולים להופיע תסמינים שונים.

התסמינים

תסמיני המחלה רחבים ומגוונים, רובם קשורים למערכת העיכול, בעוד אצל חולים וחולות שונים יכולים להופיע תסמינים שונים, חלקם נפוצים יותר וחלקם פחות. בנוסף, קיימים מקרים של זיהוי המחלה במעבדה ללא תסמינים בכלל.

כאשר מדובר בילדים וילדות, התסמינים הם בעיקר בעיות במערכת העיכול, כמו כאבי בטן, עצירות ושלשולים, ובעיות גדילה.

קבוצות סיכון

לצליאק יש מרכיב גנטי, ולכן קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות. כמו כן, הסיכון לצליאק עולה בילדים או ילדות עם מחלה אוטואימונית נוספת, כמו סוכרת נעורים, או עם תסמונת גנטית, כמו תסמונת דאון.

האבחון

אם עולה חשד לציליאק, לרוב בשל הופעת תסמינים, תתבקשו לקחת את הילד או הילדה לבדיקות דם לזיהוי נוגדנים (TTG ו-EMA), שיכולים להעיד על קיומה של המחלה. לעיתים, כדי לאשש את הממצאים בבדיקת הדם, תתבקשו לבצע גם ביופסיה בבדיקת גסטרוסקופיה. במהלך הבדיקה, לאחר טשטוש הילד או הילדה, מוחדר צינור דרך הוושט והקיבה אל תחילת המעי הדק, ומשם נאספת דגימת תאים הנלקחת לבדיקת מעבדה. כדי לאשר את אבחון המחלה, יחפשו בדגימת התאים שנלקחה שינויים האופייניים למחלה.

חשיבות הגילוי המוקדם

אבחון מוקדם של צליאק הוא חשוב לבריאות ולהתפתחות תקינה של ילדים, וגם מונע סיבוכי בריאות שונים, כמו הפרעות גדילה, התבגרות מינית מאוחרת והתפתחות מחלות אוטואימוניות שונות.

אם עולה חשד לצליאק, מומלץ לגשת לבירור אצל רופא או רופאת הילדים. אם יעלה צורך, תקבלו הפניה להמשך בירור גסטרואנטרולוגי. כמו כן, אם הילד או הילדה מאובחנים עם צליאק, נהוג לבדוק גם את שאר המשפחה. פעמים רבות מתגלה כי גם אחד ההורים חולה מבלי לדעת.

הטיפול

צליאק היא מחלה כרונית, שמלווה את החולים בה לכל אורך החיים. הדרך היחידה לטיפול במחלה, היא מניעה - כלומר, הימנעות מחשיפה לגלוטן והקפדה על תזונה נטולת גלוטן. שמירה על תזונה נכונה תסייע להחלמת המעי תוך מספר שבועות ושיקומו תוך מספר חודשים, והורדת הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן בהמשך החיים.

תזונה מומלצת

ההמלצה לחולי צליאק היא להקפיד על תזונה נטולת גלוטן, המצוי בחיטה, שיפון, שעורה ולעיתים גם בשיבולת שועל. אין לאכול מזונות המכילים מעל 20PPM גלוטן, כיוון שהם יכולים לגרום לנזק במעי (משנת 1996 יש בישראל חובת סימון על מזונות המכילים גלוטן).

כיום יש היצע גדול של מזונות נטולי גלוטן, כמו לחם, לחמניות, פסטה וקורנפלקס, ואפשר למצוא אותם בכל הסופרים הגדולים ובתי הטבע.

השפעת המחלה על המשפחה

תזונה נטולת גלוטן היא חיונית לחולי צליאק, כיוון שאכילת גלוטן עלולה לגרום נזק משמעותי למעי הדק, ולכן חשוב לשנות את הרגלי האכילה. כיום לא קשה להשיג מוצרי מזון נטולי גלוטן, ובכל סופר גדול יש אזור מיועד למוצרים נטולי גלוטן. החיסרון העיקרי עשוי להיות עלויות המזון, שברוב המקרים הן גבוהות יותר.

משפחות רבות שיש בהן חולה בצליאק בוחרות מטעמי בטיחות ונוחות, לעשות שינוי תזונתי משותף ולאמץ תזונה נטולת גלוטן עבור כל בני ובנות הבית.

חולי צליאק צפויים להיתקל גם בלא מעט אתגרים חברתיים, הנובעים מהצורך בתזונה מיוחדת במסגרות השונות, ממערכת החינוך (ימי הולדת, טיולים וכדומה) ועד השירות הצבאי. יחד עם זאת, כיום יש מודעות חברתית גדולה לנושא ושיתוף פעולה מצד הגורמים השונים.

כדאי לזכור כי ייתכנו למחלה גם השלכות פסיכולוגיות, ולכן חשוב ללוות ילדים בהתמודדות עם גילוי המחלה והחיים לצידה. אף ילד או ילדה לא רוצים להרגיש שונים, ובעיקר בקרב ילדים קטנים עלול להתעורר תסכול וכעס לנוכח הוויתורים שעליהם לעשות.

יש מספר דרכים שבעזרתן הורים יכולים להקל על התמודדות ילדים עם צליאק:

זכויות החולה

יש כמה זכויות והטבות המזכות חולי צליאק בישראל. אלו הזכויות הרלוונטיות לילדים:

• חולים וחולות צליאק הזקוקים לטיפול תרופתי (ללא קשר לצליאק), זכאים לקבל טיפול שמתאים להם מבחינת מרכיבים, גם אם הוא אינו כלול בסל בריאות.
• במסגרת כל פעילות חינוכית הכוללת חומרים או מזון עם גלוטן, מחוייבים מוסדות החינוך השונים בישראל לדאוג לתחליפים מתאימים עבור תלמידים ותלמידות עם צליאק.
• מוסדות חינוך שבהם מסופק או נמכר מזון, חייבים להציע גם אפשרויות ללא גלוטן.
• חובה לסמן או להבליט בצבע אריזות מזון המיועדות לתלמידים ולתלמידות עם צליאק.