אלרגיות
מערכת החיסון היא אחת ממערכות ההגנה של גוף האדם, ומטרתה העיקרית היא "להילחם" בפולשים חיצונים כמו חיידקים ווירוסים. אצל הסובלים מאלרגיה, מערכת החיסון מזהה גם חומרים, שלרוב לא גורמים לתחלואה או נזק לגוף האדם, כמו מזון, תרופות ואבקני צמחים (אלרגנים), כפולשים ומגיבה כנגדם בייצור נוגדן מסוג Ige (אימונוגלובולין E). נוגדנים אלו מפעילים את מערכת החיסון וגורמים לה לשחרר היסטמינים, חומרים כימיים שמשתחררים בתגובה לאלרגן ומעוררים את התגובה האלרגית.
בשנים האחרונות תפוצתן של מחלות אלרגיות נמצאת בעלייה, וכיום כ-25%–40% מהאוכלוסייה בישראל סובלים לפחות ממחלה אלרגית אחת.
בין האלרגנים הנפוצים ביותר אפשר למצוא את קרדית אבק הבית, אבקנים (דשא, עשב ועצים), בעלי חיים (פרווה, נוצות, שיער, קשקשים, רוק, צואה), תרופות, מזונות שונים וארס חרקים כתוצאה מעקיצות.
התגובות האלרגיות יכולות להיות קלות עד קשות, וחלקן עלולות להתפתח למצב מסכן חיים המערב מספר מערכות בגוף ונקרא אנפילקסיס.
אם הילד או הילדה שלכם אובחנו עם אלרגיה, חשוב שתדעו שלמרות החשש הטבעי לבריאותם ואולי אפילו חרדה מפני תגובה אלרגית חריפה, אפשר לחיות חיים רגילים לצד האלרגיה, כל עוד תקפידו על מספר כללים ותשמרו על עירנות בהתאם לאלרגיה הספציפית.
תסמינים
אלרגיות יכולות להתבטא במגוון תסמינים, במערכת גוף אחת או יותר (למשל: עור, מערכת הנשימה, דרכי העיכול), והם מופיעים תוך דקות עד כשעתיים מרגע החשיפה לאלרגן. התסמינים יכולים לנוע בדרגות חומרה שונות - מתגובות קלות ועד תגובות קשות, שחלקן יכולות להתפתח לאנפילקסיס (תגובה המחייבת טיפול מהיר ופינוי לבית חולים).
אלו התסמינים האפשריים לאלרגיה:
-
תסמינים קלים
- פריחה על העור וגרד קל.
- גרד ונפיחות בפה, בשפתיים ובלשון.
- נזלת, עיטושים, גרד באף ובחיך, דמעות, גרד ואודם בעיניים.
- כאב בטן, בחילה קלה וחוסר נוחות.
-
תסמינים קשים
- פריחה מפושטת, אודם ונפיחות בגפיים וגרד בעור.
- נפיחות משמעותית בשפתיים, בלשון או בפה.
- בחילה, כאב בטן עוויתי, הקאה ושלשול.
- קוצר נשימה, שיעול וצפצופים.
- דופק חלש, ירידה בלחץ הדם, חיוורון או הכחלה, ערפול או אובדן הכרה.
- כחכוח בגרון, צרידות, שינוי קול, תחושת צריבה או מלאות בלוע.
חשוב לשים לב
חשוב לשים לב
ילדים וילדות יכולים לתאר את התחושות של תגובה אלרגית בתיאורים מילוליים כמו: "משהו תקוע לי בגרון", "הלשון שלי כבדה", "השפתיים שלי מתוחות", "יש לי בלוטה בגרון", "האוכל חריף מדי", "הלשון שלי שורפת", "מגרד לי בלשון", "משונה לי בפה", "יש לי הרגשה של שערות על הלשון".
אבחון
אם יש חשד לאלרגיה מומלץ לפנות לרופא או רופאת המשפחה, ובנוסף כדאי לשקול לפנות גם למרפאת אלרגיה.
בירור אלרגי כולל כמה שלבים:
-
1אנמנזה
הכוונה לתשאול רפואי לגבי הסיבות האפשריות שגרמו לתגובה החשודה כתגובה אלרגית.
-
2בדיקות אבחון
בהתאם לתשאול ישקלו אילו בדיקות אבחון כדאי לבצע. האפשרויות הן:
- בדיקת דם לאיתור אלרגיה (RAST): בדיקת דם לנוגדני Ige שמטרתה לקבוע איזה חומר גורם לאלרגיה.
- תבחיני עור (טסטים): שיטה לזיהוי אלרגנים על ידי טפטוף תמציות המכילות אלרגנים שונים על העור של הנבדק או הנבדקת. לאחר מכן שורטים בעדינות את העור במרכז כל טיפה וממתינים כ-15–20 דקות. המקומות שבהם מתקבלת תגובה אלרגית כמו נפיחות, אדמומיות או גרד, מאשרים את קיומה של האלרגיה.
- מבחני תגר: בחלק מהמקרים, כדי לאשר או לשלול רגישות חשודה, תתבקשו לבצע הליך אבחוני שיכלול חשיפה לחומר החשוד כרגיש, למשל אכילת מזון או נטילת תרופה החשודים כמעוררי אלרגיה. הליך זה יכול לעורר תגובה אלרגית ולכן מבוצע באופן מדורג ובהשגחה מלאה במרפאת אלרגיה בבית חולים.
-
3התאמת טיפול
לאחר זיהוי גורמי האלרגיה ובהתאם לאופן הביטוי של האלרגיה, יוחלט האם לתת טיפול כלשהו המותאם באופן אישי למטופל או המטופלת.
טיפול
טיפול נכון במחלה אלרגית יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים.
אלו הטיפולים וההמלצות הקיימים כיום:
- טיפול בתסמיני האלרגיה: טיפול זה יינתן לפי צורך (רק כאשר מופיעים תסמינים) או באופן קבוע. רופא או רופאת המשפחה או מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה יכולים לסייע במתן תרופות המפחיתות את הרגישות ומקלות על התסמינים של חלק מהאלרגיות, למשל: תרופות אנטי-היסטמיניות (כדור, סירופ או טיפות) להפחתת תסמיני אלרגיה עונתית, או תרסיס לאף המכיל כמות קטנה של סטרואידים ויכול לסייע בנזלת אלרגית. אדם המצוי בסכנה לפתח אנפילקסיס, יקבל הנחיה לקחת איתו לכל מקום 2 מזרקי אפינפרין (אדרנלין), המוכר גם בשם "אפיפן".
- טיפולים נגד אלרגיה: כיום קיימים גם טיפולים שונים שמטרתם לעצור את התהליך המוביל למחלה ולהפחית את הרגישות האלרגית:
- אימונותרפיה: טיפול על ידי חיסונים שמטרתו להפחית את הרגישות האלרגית (בעיקר במקרים של נזלת אלרגית, אסטמה אלרגית ורגישות לעקיצות דבורים). הטיפול, שיש לו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, כולל הזרקה הדרגתית במינון הולך וגדל של האלרגן מחולל האלרגיה, כך שעם הזמן הגוף מפתח סבילות כלפיו.
- חשיפה מבוקרת למזון אלרגני (דה-סנסיטיזציה למזון): שיטת טיפול המבוססת על חשיפה הדרגתית של מערכת החיסון למינונים הולכים וגדלים של מזון אלרגני, על ידי אכילה מבוקרת ותחת השגחה מלאה בבית חולים. המטרה היא להפחית את הרגישות למזון ולמנוע מצבים מסכני חיים במקרה של חשיפה אקראית.
המלצות למניעה
- אלרגנים נשאפים: כשמדובר באלרגיה לחומרים נשאפים, הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא למנוע אותה מלכתחילה, על ידי הקטנת סיכויי החשיפה לאלרגן. אלו הדרכים שיכולות לסייע במניעה:
- אלרגיה לקרדית האבק: חשוב לשמור על כמה שפחות חשיפה לאבק, בעזרת מספר כללים: לשאוב אבק בתדירות גבוהה, לאוורר את חדרי הבית, להימנע מפריסת שטיחים ווילונות בבית ובעיקר בחדרי השינה, להחליף מצעים לעיתים קרובות, לכבס מצעים ובגדים בחום גבוה, להעדיף של כריות ושמיכות העשויים מסיבים סינטטיים, להימנע מצעצועי בד או פרווה, להקפיד על ניקוי מסננים במערכת המיזוג הביתית.
- אלרגיה לבעלי חיים: ההמלצה היעילה ביותר לאלרגים היא להימנע מלגדל חיות מחמד, אבל אם האהבה לבעלי חיים לא ניתנת לפשרה והתקבלה החלטה להמשיך ולגדל בבית חיית מחמד יש כמה דרכים להתמודדות, כמו להקפיד על רחצת בעל החיים לפחות פעם בשבוע ועל סירוק הפרווה, לנקות את השערות המפוזרות בבית באמצעות שואב אבק ולשטוף את הרצפה בתדירות גבוהה, לאסור על כניסת בעל החיים לחדר השינה וכן לדאוג שהוא לא יטפס על ספות ורהיטים.
- אלרגיה עונתית: מכיוון שאלרגנים מרוב הצמחים נישאים באוויר, קשה להימנע מהם. אך אם ידוע מהו הצמח המסוים שאבקניו גורמים לאלרגיה, מומלץ להימנע ככל האפשר משהות בקרבתו בתקופה בה מתפזרים אבקניו. בנוסף, הקפדה על ניקיון הבית והפעלת מיזוג אוויר להפחתת כמות האלרגנים באוויר יכולים גם לסייע.
- "אורטיקריה" דלקת עור ממגע: מומלץ להימנע מחשיפה לחומרים שאליהם יש רגישות ואלרגיה.
- מזונות: חשוב שלילדים ולילדות שאובחנו עם אלרגיה למזון יהיו תמיד 2 מזרק אפינפרין בתוקף בהישג יד, לטיפול מיידי במקרה חירום מסכן חיים.
- תרופות: אם עולה חשד שהילד או הילדה קיבלו תרופה הנחשדת כמעוררת אלרגיה, יש להפסיק מיד ליטול אותה ולפנות לטיפול רפואי ולבירור. אם ידוע שהילד או הילדה אלרגיים לתרופה כלשהי, חשוב להקפיד ולבדוק תכולה של תרופות הניתנות להם, לשאול תמיד בבית המרקחת האם יש סיכון בתרופות שמקבלים, לענוד על ידם צמיד אלרגיה וכמובן - תמיד להיות זהירים.
- ארס חרקים: הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני אלרגיה זו היא להיזהר לא להעקץ. בעת יציאה לטבע, כדאי להימנע מלבקר אזורים שיש בהם פעילות רבה של חרקים עוקצים. אפשר להקפיד על בגדים ארוכים שנותנים כיסוי מלא לאברי הגוף, לנעול נעליים גבוהות וגם למרוח תכשירים דוחי חרקים. חשוב להתקין בבית רשתות, ואם ישנים בשטח מומלץ לסגור את האוהל או את שק השינה, להשתמש בכילה נגד יתושים ותמיד לזכור לבדוק נעליים, תיקים ואת שק השינה לפני השימוש (חרקים יכולים להסתתר בהם).
כך תפעלו במקרה של תגובה אלרגית
- כאשר מופיעה תגובה אלרגית קלה המערבת מערכת אחת בגוף (אף, עור, פה או דרכי העיכול), יש לקחת תרופה אנטי-היסטמינית (טיפות, כדור, סירופ או משחה) וחשוב להישאר בהשגחה.
- במקרה שמופיעה תגובה אלרגית קשה או תגובות אלרגיות קלות בשתי מערכות בגוף או יותר במקביל, יש לתת באופן מיידי זריקת אפינפרין (אדרנלין), להתקשר למד"א ולדאוג לפינוי לחדר מיון. אם אין הטבה תוך 5 דקות מרגע ההזרקה, יש לתת מנה נוספת של אפינפרין עד להגעת מד"א.
חשוב להדגיש: כל אדם שידוע כי יש לו אלרגיה שעלולה להחמיר לאנפילקסיס, מקבל המלצה לשאת עמו מזרק אפינפרין (אדרנלין). כשמדובר בילדים, האחריות של ההורים היא לדאוג שלכל מקום אליו הילד או הילדה הולכים, יהיו ברשותם 2 מזרקים זמינים (חשוב לוודא שהם בתוקף). כמו כן, מומלץ להקפיד לענוד צמיד אזהרה וגם להדריך ילדים מעל גיל 12 לשימוש עצמי במזרק.
זכויות ילדים עם אלרגיה
ילדים וילדות המתמודדים עם אלרגיה למזון שיכולה להחמיר לתגובה מסכנת חיים עשויים להיות זכאים לכמה זכויות:
המידע נכתב בשיתוף האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.