אבני דרך בהתפתחות: מגיל 3 שנים עד גיל 4 שנים
משמח לדעת שילדים וילדות נולדים עם כישורים טבעיים, ייחודיים ודינמיים ללמידה ולהתפתחות. הם זקוקים לסביבה מצמיחה ולמשפחה תומכת, מאפשרת ומקדמת, שמתאימה לצרכים ולתכונות המולדות שלהם כדי לגדול ולצמוח בצורה הטובה ביותר. הקשר עם ההורים והסביבה משפיע מאוד על הדרך שבה הם יממשו את הפוטנציאל ההתפתחותי שנולדו איתו.
חשוב לזכור שילדים הם שונים זה מזה ומתפתחים בזמנם. ועדיין, יש אבני דרך צפויות בהתפתחות שלהם, ואפשר לעקוב אחריהן ולראות איך הילד או הילדה שלך מתקדמים לפיהן. כשמכירים את אבני הדרך הללו, אפשר להציע להם פעילויות, משחקים וחוויות המותאמים לגיל, שיפתחו ויעזרו לקדם אותם.
אבני הדרך בהתפתחות
-
התפתחות שפה
- הבעה חופשית בדיבור, כולל צירופי מילים.
- דיבור מובן ושוטף.
-
התפתחות מוטורית
- קפיצה ממדרגה בלי תמיכה.
- התלבשות ונעילת נעליים באופן עצמאי (חוץ מכפתורים).
- חיקוי ציור של דוגמת פלוס (+) או של עיגול.
דרכים שיכולות לקדם את ההתפתחות
כבר עכשיו אפשר לשלב בשגרת היומיום פעילויות שיקדמו את הילד או הילדה שלך לקראת השלב הבא:
-
11-2-3 דג מלוח
חשוב לעודד את הילד או הילדה שלך לשחק במשחקי תנועה עם בני ובנות גילם. אפשר ללמד אותם לשחק תופסת, מחבואים, משחקי כדור ועוד, ולהציע להם להשתמש באופניים, בקורקינט ודומיהם. כדאי להמשיך לתרגל איתם מיומנויות מוטוריות כמו טיפוס ועמידה על רגל אחת, ולמצוא דרכים יצירתיות לשלב תנועה ומאמץ גופני עם משחק.
-
2ספרים, רבותיי, ספרים
בשלב הזה כדאי להתחיל לקרוא יחד, אפילו בלי לדעת אותיות. אפשר להושיב את הילד או הילדה שלך בחיקך, ליצור מגע נעים או קשר עין בזמן הסיפור. כדאי לעקוב באצבע שלך אחרי המילים בספר כדי ליצור את ההבנה של מילים נפרדות. זמן הסיפור הוא הזדמנות לשיחה ביניכם: אפשר לדבר על הדמויות – מה הן עושות, חושבות, מרגישות. כדאי גם להרחיב, לשאול שאלות ולייצר שיחה, שיכולה אפילו לחבר את מה שקורה בספר לאירועים מחיי היומיום.
-
3דמיון, יצירה ומשחק
יצירה בחומרים מגוונים מאפשרת לילדים ולילדות ללמוד על היכולות שלהם, לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה, להשתמש בדמיון שלהם – ולדבר על זה. כדאי לעודד אותם לעשות יצירות מגוונות תוך שימוש בצבעים, ציור, גזירה, משחק בבצק, העתקת צורות ועוד. זו גם הזדמנות טובה ללמוד מספרים: "יש לנו כאן ארבעה כדורי בצק, שנספור יחד? אחד, שניים, שלושה, ארבעה". לא תמיד צריך לתכנן מראש. חשוב להקדיש זמן גם למשחק חופשי ומגוון בבית ובחצר, משחקי חשיבה, משחקי דמיון ועוד. אפשר גם ליצור יחד פינת תחפושות.
-
4"אני לבד!" – זה הזמן לעודד עצמאות
כדאי לעודד את הילד או הילדה שלך לעשות פעולות פשוטות יומיומיות בעצמם. למשל לאכול לבד, לעזור בבית (לסדר צעצועים, להכניס כביסה למכונה), להתלבש או לפשוט את הבגדים. טיפ: כדאי להתחיל עם הפיג'מה בערב, לא עם הבגדים לגן בבוקר… זה יכול לקחת יותר זמן בהתחלה, אבל הסבלנות משתלמת.
-
5בואו נדבר על זה
מיומנויות שיחה חשובות לתקשורת בין אישית ולפיתוח אוצר המילים. הן יוצרות אצל הילדים והילדות חוויה שמבינים אותם, והן בונות את הביטחון העצמי ואת המיומנות לספר ולשתף איך הם מרגישים ומה הם חווים. כדאי לעודד את הילד או הילדה שלך לשיחה תוך כדי טיול, השתתפות בעבודות הבית, פעילות בחוץ ועוד. אפשר לכוון אותם לספר על החוויות שלהם מהיום שעבר, ולשלב בשיחה שאלות, שיח על רגשות, למידה של מילים ומושגים חדשים ועוד. חשוב למצוא הזדמנויות להשתמש במילות יחס בשיחה: גדול מ, קטן מ, קרוב, רחוק, מעל, מתחת, ליד, מאחורי – כולן מילות יחס שאפשר לתרגל.
-
6הכי פשוט הוא לפעמים הכי טוב
אין צורך לקנות במיוחד משחקים. אפשר להשתמש בחפצים שיש לך בבית כמו קופסאות, טושים, בובות, קוביות. הרבה פעמים מגלים שמכל המשחקים שמסתובבים בסלון, ילדים וילדות מעדיפים לשחק במגירה של קופסאות הפלסטיק. כדאי לשחק איתם בהתאמת סוגי חפצים דומים, צבעים זהים בחפצים שונים, גדלים שונים ועוד.
-
7אולי זה יותר מדי?
חשוב לשים לב להעדפות ולמצב הרוח של הילד או הילדה שלך ולהתאים את הפעילות והגירויים כך שיהיה להם נעים. לפעמים, יותר מדי גירויים יכולים להציף ולעייף. אם הם מסיטים את המבט או מראים סימני עצבנות ועייפות, כדאי "לנקות" מעט את הסביבה ולהפחית בגירויים.
לשמור על הבטיחות
לשמור על הבטיחות
בכל פעילות עם הילד או הילדה שלך, חשוב להקפיד על הבטיחות. נכון, עכשיו נראה שהם כבר יותר חזקים ואולי כבר רוצים לעשות הכול לבד, אבל האחריות על ביטחונם ושלומם בכל זמן היא שלך.
לא פחות חשוב: לדאוג גם לעצמך
הורות יכולה להיות חוויה מדהימה וגם מאוד מאתגרת. כמו שבטח חווית, כדי להיות הורה נדרשת סבלנות, הקשבה והתמדה. לכן, חשוב לדאוג גם לעצמך ולעשות משהו בשבילך, שימלא אותך וייתן לך כוח. לדאוג לעצמך זה לא פינוק או מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מלהיות הורה. כדאי לנסות לשלב בשגרה זמן, אפילו קצר, שבו אפשר לתכנן (ולבצע!) משהו שיעשה לך טוב. כך אפשר לחזור לילד או לילדה בכוחות מחודשים, עם יותר סבלנות והקשבה.