אלימות במשפחה: זיהוי וקבלת עזרה
אלימות במשפחה היא תופעה קשה שמשפיעה על משפחות רבות, מכל שכבות האוכלוסייה במדינת ישראל, וחשוב לדעת – הילדים חווים פגיעה גם כשהם לא הנפגעים הישירים.
על פי נתונים ממשלתיים: כ-200,000 נשים וכ-500,000 ילדים נמצאים במעגל האלימות. משמעות הדבר היא ש-1 מכל 10 זוגות בישראל ומאות אלפי ילדים חווים טראומה יום יום.
הנתונים הרשמיים לשנת 2023 מדברים בעד עצמם:
- כ-70,000 קורבנות אלימות נרשמו בתיקי משטרה – חלק גדול מהם הורים לילדים.
- 1,177 ילדים קיבלו טיפול במרכזי הטיפול לאלימות במשפחה.
חשוב לזכור, שלאלימות פנים שונות ומגוונות והיא עלולה להתפרץ בכל משפחה. ילדים שחווים או עדים לאלימות במשפחה נושאים את הפגיעה איתם לכל החיים - אלא אם יקבלו עזרה בזמן. בכתבה זו ננסה לעזור לכם להבין איך מזהים סימני אלימות במשפחה, מהן ההשלכות על הילדים, איך אפשר לפעול במצבים כאלה ואיפה אפשר למצוא עזרה מקצועית.
מהי אלימות במשפחה ואיך ילדים חווים אותה
אלימות במשפחה מוגדרת כפגיעה פיזית, מינית, מילולית, כלכלית או נפשית – וכל אחת מהן פוגעת בילדים באופן שונה.
אלימות שמכוונת באופן ישיר כלפי הילדים לרוב ניתנת לזיהוי באופן ברור. יחד עם זאת, ידוע גם שילדים עדים לאלימות במשפחתם (אלימות בין ההורים, כלפי בן או בת משפחה אחרים), גם אם היא לא מכוונת ישירות כלפיהם, חווים פגיעה לא פחות קשה ולפעמים אף יותר מעצם תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
ילדים רואים, שומעים ומרגישים הכל - גם אם הם בחדרם מאחורי דלת סגורה, במושב האחורי של הרכב עם אוזניות, או כשההורים מדברים בשפה שהם לא מבינים. בפועל, הם מזהים את טון הדיבור, את שפת הגוף ומודעים למתרחש.
סוגי אלימות נפוצים במשפחה
סימני אזהרה לאלימות אצל ילדים
ילדים לרוב לא ידווחו בעצמם על פגיעה, אלא בדרך כלל יביעו מצוקה על ידי התנהגויות שונות. ככל שנזהה את אותם סימני אזהרה, כך נוכל לפעול להפסקת הפגיעה ולטיפול מותאם.
-
סימנים התנהגותיים ורגשיים
- התכנסות עצמית או פחד, בייחוד אם קודם לכן הילד או הילדה לא נהגו כך.
- נטייה לאגרסיביות, לאלימות ולכעס כלפי אחרים והתפרצויות זעם פתאומיות.
- רגרסיה וחזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר, למשל: הרטבה.
- רתיעה מאחד ההורים או המטפלים.
- התדרדרות בלימודים, ירידה חדה בהישגים, קשיי ריכוז ואי הגעה לבית הספר.
- התנהגות מינית שלא מותאמת לגיל.
- בעיות שינה, סיוטים, פחד ללכת לישון וביקור במיטת ההורים.
- נסיגה חברתית שמתבטאת בחוסר רצון לפגוש חברים או להזמין הביתה.
- לבוש לא מותאם, לדוגמה: שרוולים ארוכים בחורף, ביגוד גדול שמסתיר את הגוף והחבלות.
-
סימנים פיזיים
- חבלות ושטפי דם לא מוסברים.
- פציעות שחוזרות בתדירות גבוהה.
- שינויים פתאומיים בתיאבון ובמשקל, לדוגמה: השמנה או ירידה משמעותית במשקל, הפרעות אכילה.
- התעלמות מהיגיינה אישית.
ההשפעות ארוכות הטווח של אלימות כלפי ילדים
ילדים שחשופים לאלימות במשפחה נפגעים גם אם הם לא הקורבנות הישירים. מעצם היותם חשופים לאלימות, הן כקורבנות והן כעדים, הם עלולים לסבול מהשפעות שונות בטווח הקרוב והרחוק.
בטווח הקרוב
- הפרעות חרדה ודיכאון.
- הפרעות אכילה.
- קשיים בגמילה.
- הפרעות שינה.
- בידוד חברתי שמתבטא בקושי ליצור קשרים עם ילדים אחרים.
- קשיים לימודיים.
- התנהגות אלימה.
בטווח הרחוק
- חזרה על דפוסי האלימות במערכות יחסים בבגרות.
- הפרעת דחק פוסט-טראומתית.
- קושי להקים ולשמר משפחה בריאה.
- התמכרויות שונות.
- אובדנות.
- הפיכה לחלק ממעגל האלימות הבין-דורי.
אבל יש גם מקום לתקווה: עם איתור מוקדם, טיפול מותאם ותמיכה, אפשר לעצור או לצמצם את הפגיעה ולאפשר לילדים להתמודד, לעבד את חוויית הפגיעה ולחיות חיים בריאים, מתפקדים ומאושרים.
מה עושים? הדרכה מעשית לפי מצבים
חובת דיווח – מה חשוב לדעת כהורים
על פי חוק העונשין, על כל אדם חלה חובת דיווח למשטרה או למחלקה לשירותים חברתיים, על אירוע אלימות שבוצע כלפי קטין או קטינה או אדם חסר ישע (אדם שעקב גילו, מחלתו או מוגבלות פיזית או נפשית, לא יכול לדאוג לצרכיו, לבריאותו ולשלומו).
מה זה אומר בפועל?
מתי חובה לדווח:
- כשיש חשד סביר לפגיעה בילד.
- כשילד מוזנח באופן משמעותי.
- כשילד חשוף לאלימות קשה בין ההורים.
- כשילד מספר על פגיעה מינית.
איך לדווח:
- מקרי חירום: משטרה 100.
- דיווח רגיל: מוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה והביטחון החברתי בטלפון 118 או בהודעה דרך הוואטסאפ: 050-2270118.
- בבית הספר: פנייה לצוות החינוכי.
חשוב לזכור
חשוב לזכור
הדיווח נועד לעזור לילד ולמשפחה, לא לפגוע בהם.
מסגרות טיפוליות לאלימות במשפחה
טלפונים חיוניים
|
למי לפנות |
טלפון |
מתי ולמה |
|---|---|---|
|
משטרה |
100 |
חירום - סכנה מיידית לילד או למשפחה |
|
קו חירום ארצי מטעם הרווחה + וואטסאפ (אפשר לשלוח הודעהלמספר 050-2270118) |
118 |
דיווח על אלימות, ייעוץ, הפניה לטיפול |
|
בתי לין |
9519* |
סיוע מיידי לילדים ונוער נפגעי התעללות מינית ופיזית |
|
המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית |
106 |
דיווח על ילדים במצוקה, בקשה לסיוע |
|
אל"י (אגודה להגנת ילדים) |
1-800-223-966 |
הגנה על ילדים במקרים של התעללות או הזנחה |
|
ער"ן |
1201 |
תמיכה נפשית לכל המשפחה, כולל ילדים |
|
מרכזי אלומה |
2909* |
מרכזי חירום 24/7 לטיפול באלימות במשפחה |
|
סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית |
1202 |
כשמדובר בפגיעה מינית בילדים |
אל תתמודדו לבד עם אלימות במשפחה
כדאי לזכור תמיד:
- ילדים הם חזקים מאוד: עם הטיפול הנכון הם עשויים להתמודד ביעילות ולהשתקם.
- לקחת עזרה זה לא כישלון: מדובר בדבר הכי אחראי שאפשר לעשות עבור הילדים.
- גם במצבים הכי קשים יש פתרון: אלפי משפחות יוצאות ממעגל האלימות ובונות חיים חדשים.
הילדים שלך זוכרים הכל – את הרע והטוב. הם יזכרו איך התנהגת באומץ ולקחת אחריות. הם יזכרו שהגנת עליהם. והכי חשוב - הם ילמדו ממך שיש התנהגויות שליליות שאי אפשר לקבל, ושתמיד אפשר לבקש עזרה.
חשוב לזכור גם שאינך לבד. אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת, אך ניתנת לטיפול. מערכת הרווחה והמערכת הרפואית נמצאות כאן כדי לסייע לך בהתמודדות. יש אנשי מקצוע מומחים בתחום, שיוכלו לסייע עם כל אתגר.