ברונכיוליטיס

ברונכיוליטיס היא מחלה ויראלית נפוצה מאוד בדרכי הנשימה, שמופיעה אצל רוב התינוקות והפעוטות עד גיל שנתיים ובמיוחד בחודשי החיים הראשונים. המחלה, שאופיינית לעונות הסתיו והחורף, מתחילה בדרכי הנשימה העליונות ויכולה להתפשט לכיוון דרכי הנשימה התחתונות (ברונכיולים, ובעברית - סימפונונות), ולגרום לחסימה חלקית שלהן עקב ריבוי הפרשות.

המחלה נחשבת למדבקת מאוד, לא רק בקרב תינוקות ופעוטות, אלא גם עבור ילדים גדולים יותר ומבוגרים, אבל אצלם היא מופיעה לרוב עם תסמינים קלים בלבד, בעיקר בדרכי הנשימה העליונות.

הגורמים

ברונכיוליטיס נגרמת על ידי וירוסים שונים של מערכת הנשימה, ברוב המקרים על ידי וירוס ה-RSV והיא נחשבת לסיבת האשפוז הנשימתית הנפוצה ביותר בקרב תינוקות קטנים.

אופן ההדבקה

ברונכיוליטיס היא מחלה מדבקת מאוד, ולכן היא עלולה להתפשט במהרה למגיפה - גם בקרב כל המשפחה וגם בקרב תינוקות וילדים אחרים הבאים במגע עם החולה (בגנים).

ההדבקה מתרחשת ב-2 דרכים:

• במגע ישיר עם נזלת ורוק של חולה.
• במגע עם ידיים של חולה או עם חפצים שיש עליהם הפרשות, למשל: צעצועים ומגבות.

קבוצות סיכון

תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים הם בסיכון גבוה לחלות בברונכיוליטיס. בנוסף, יש גם קבוצות שמצויות בסיכון גבוה לפתח מחלה חמורה ולעיתים גם סיבוכים:

• פגים.
• פגים הסובלים ממחלת ריאות כרונית של היילוד (דיספלזיה ברונכופולמונרית - BPD).
• תינוקות עד גיל 3 חודשים.
• תינוקות וילדים הסובלים ממחלת לב כרונית.
• תינוקות וילדים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
• תינוקות וילדים שחשופים לעישון פסיבי.

זמן המחלה

בימים הראשונים יופיעו תסמינים בדרכי הנשימה העליונות, כמו נזלת וכאב גרון, ובהמשך יכולים להופיע גם תסמינים של דרכי הנשימה התחתונות, כמו שיעול, צפצופים וקוצר נשימה. שיא המחלה הוא כעבור 3–4 ימים, ואז מתחילים לראות הטבה. מהלך כל המחלה הוא כשבועיים, אבל השיעול יכול להימשך גם למעלה מחודש.

אבחון

ברוב המקרים רופא או רופאת הילדים ידעו לאבחן את המחלה על פי תיאור התסמינים בלבד. במקרים מורכבים יותר, כמו אשפוז, ייתכן ויהיה צורך לבצע משטח אף כדי לברר את סוג הווירוס.
אם אין שיפור בתסמינים לאחר 4 ימים ואף חלה החמרה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דם למדדי דלקת וצילום חזה, כדי לחפש אם קיים זיהום חיידקי משני.

טיפול מומלץ

כיוון שברונכיוליטיס היא מחלה ויראלית, הטיפול בה הוא תומך בלבד ובהתאם לתסמינים:

• טיפול בגודש באף על ידי מי מלח. אצל תינוקות אפשר להשתמש בשואב נזלת.
• מניעת התייבשות על ידי הנקה תכופה או האכלה מבקבוק בכמויות קטנות ולעיתים קרובות.
• הימנעות מעישון בסביבת החולה.

במקרה של מחלה חמורה, ייתכן שיידרש אשפוז לשם השגחה וניטור נשימתי, שימוש בחמצן במידת הצורך, מעקב אחר מתן נוזלים ותזונה מתאימה.

מניעה

אין דרך למנוע לחלוטין ברונכיוליטיס, אבל אפשר לנקוט כמה פעולות שישמרו מפני הדבקה, בעיקר על פגים ועל תינוקות קטנים בחודשים הראשונים לחיים:

• שטיפת ידיים: הקפידו על היגיינה ושטיפת ידיים במים וסבון, בעיקר בקרבת תינוקות קטנים ובמגע איתם. הנחיה זו רלוונטית לא רק לבני המשפחה, אלא גם לאנשי צוות בפעוטונים וצוות רפואי שבאים במגע ישיר עם ילדים.
• התרחקות מחולים: שמרו על תינוקות ופעוטות מפני מגע עם חולים אחרים וחפצים שונים שהיו בשימוש על ידם, כמו מגבות, מצעים וצעצועים.
• הימנעות מעישון: ילדים שחשופים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה וסיבוכיה, כיוון שהעישון פוגע במנגנון הטבעי של הגוף המסייע בפינוי ליחה.
• הנקה: הנקה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות במחלות שונות, כולל RSV.
• חיסון נגד נגיף RSV: בהתאם להמלצת הרופא או הרופאה.
• הישארות בבית: לאחר מחלה ויראלית כמו ברונכיוליטיס, מומלץ לתת לתינוקות זמן התאוששות ומנוחה לפני החזרה לשגרה ולגן. כשמחזירים תינוקות מהר מדי למסגרת, לפני שהמערכת החיסונית מספיקה להתחזק, פעמים רבות חלה הדבקה חוזרת.