חשיבות הקראת ספרים לילדים
בחיבור בין הורה, ילד וסיפור, טמון אוצר. קריאת סיפורים מגיל צעיר תורמת להתפתחות תינוקות וילדים בדרכים שונות שמיד נרחיב עליהן, ומעלה את הסיכוי שיהפכו למבוגרים שאוהבים ספרים. אך לפני הכל, מדובר בזמן איכות קרוב ומחבר שאין לו תחליף.
התועלת בקריאת ספרים משותפת
כשאת או אתה מקריאים לבנך או בתך ספר, קורים כמה דברים בו-זמנית:
-
השפה שלהם מתפתחת
כל מילה שילדים שומעים משפיעה על אוצר המילים שלהם ועל יכולת ההבנה. ילדים שרגילים להאזין לסיפורים מגיל צעיר, לרוב מדברים מוקדם יותר, יש להם שפה עשירה יותר והם בעלי ביטחון רב יותר בכל הקשור לדיבור ולשפה. בנוסף, הקראת ספרים בגיל הרך מכינה את הילדים לקריאה עצמאית ומקושרת להישגים טובים יותר בבית הספר.
-
הקשר ביניכם מתחזק
צם הישיבה הקרובה ושמיעת הקול של ההורה נותנת לילד או הילדה תחושת ביטחון. זהו רגע שאת או אתה לא ממהרים, לא מחזיקים את הטלפון הנייד, לא עסוקים במשהו אחר – אלא רק משקיעים בזמן איכות עם בנכם או בתכם. אם קריאת ספר הופכת לרוטינה קבועה ("טקס") לפני השינה, היא מאפשרת לילד גם זמן מרגיע שמעניק קרבה וביטחון, ותורם לתחושת השלווה שנחוצה לפני השינה.
-
הם נחשפים לידע חדש ומפתחים את הדמיון
סיפורים נותנים לילד או הילדה הזדמנות להיחשף למדינות רחוקות, חיות אקזוטיות ותרבויות שונות - כל זאת אפילו מבלי לצאת מן הבית. בנוסף, קריאת סיפורים מעוררת את הדמיון. ילדים מדמיינים את הדמויות, המקומות בסיפור והאירועים השונים. סיפורים גם מלמדים את הילדים על יחסים בין חברים, פתרון בעיות חברתיות ועל התמודדות יצירתית עם אתגרים.
-
הם מקבלים הזדמנות לעבד רגשית מצבים מורכבים
מצבים שונים כמו ביקור במרפאה, פרידה מחיתולים או הסתגלות לגן עשויים לעורר בילדים רגשות גדולים ומציפים. קריאת סיפורים שעוסקים בנושאים דומים, היא דרך נהדרת להתמודד עם הרגש ובאמצעות דמות אחרת. חשוב גם לציין, שכשילדים מעורבים רגשית בסיפור ומזדהים עם דמויות, הם באופן טבעי גם מרוכזים וקשובים יותר.
מתי כדאי להתחיל
האמת היא שלא צריך לחכות, ואפשר להתחיל לקרוא בכל גיל! כמובן שקריאת סיפורים תיראה אחרת כשמדובר בתינוק, פעוט או ילד, ובכל גיל אפשר להרוויח ממנה תועלת.
גם תינוקות צעירים ייהנו מהאזנה למקצב ולטון הדיבור השונה במהלך הקראת סיפור או דקלום מתוך ספר, ומהזמן הקרוב והמשותף עם אמא, אבא, אח או אחות.
מה סביר לחוות בכל גיל:
- עד גיל 6 חודשים: הילד או הילדה ייהנו להאזין לקול שלך, (אם כי יתקשו להסתכל גם על הספר וגם עליך), ייהנו מספרים עם דקלומים ומשפטים קצרים ויתפעלו מקולות ודרמה מצדך.
- מגיל 6 חודשים: הילד או הילדה יתחילו להתעניין בצבעים ותמונות פשוטות, יתייחסו לספר כמשחק וינסו להכניס אותו לפה, יתבוננו בך ובתמונה לסירוגין ויאזינו לקולות משמעותיים (לדוגמה: האו-האו).
- מגיל שנה: הילד או הילדה ינסו להפוך דפים, יעקבו אחר ההצבעה שלך על פרטים בתמונה, אולי ינסו להצביע בעצמם ויענו על שאלות פשוטות כמו "איפה?". אם מדובר בספר עם חלונות נפתחים, ייתכן שינסו להציץ בחלונות בעצמם, יסמנו סימני ידיים מתאימים וישלימו מילה שחוזרת על עצמה בסיפור (לדוגמה: בום טראח!).
- מגיל שנתיים: הילד או הילדה ייהנו מסיפורים שיש בהם חלק חוזר וישתתפו בעצמם במקום המתאים (לדוגמה: בים בם בם, תירס חם) יענו לשאלות וישאלו שאלות בעצמם ויראו לך מה מעניין אותם בתמונה.
- מגיל 3: הילד או הילדה יתחילו להשתתף בחלקים שהם מכירים בסיפור ולשאול שאלות. הם יוכלו לספר בעצמם סיפורים שמוכרים להם ויראו לך מה מעניין אותם בסיפור.
- מגיל 4: הילד או הילדה יתחילו להבין סיפורים עם עלילה יותר מורכבת, יוכלו להעיר ולהביע דעה על התנהגות דמויות ("למה הוא עשה ככה?"), יעקבו אחר רצף האירועים בסיפור, יתחילו לזהות רגשות של דמויות ויוכלו לקשר אותם לחוויות שלהם.
- מגיל 5: ייתכן שהילד או הילדה יתחילו לזהות מילים בולטות בסיפור בעצמם , יוכלו להבין סיפורים עם רגשות מורכבים יותר וסיטואציות חברתיות, יעלו שאלות עמוקות יותר ("למה היא עשתה את זה?", "מה הולך לקרות?"), וישתפו מה הם חושבים על הסיפור.
- בית ספר יסודי: הילד או הילדה יכולים כבר לקרוא בעצמם, אך קריאה משותפת עם ההורה נשארת חשובה מאוד ומהנה עבורם, ומאפשרת להם להתמקד במורכבות העלילה. ילדים בגיל זה יוכלו להבין סיפורים מורכבים יותר עם כמה קווי עלילה, יוכלו להשתתף בדיון על רגשות של דמויות, ערכים מוסריים וחוויות מהסיפור. הם גם יוכלו לבחור ספרים בעצמם בהנחיה קלה שלך ויתחילו להעדיף ז'אנרים מסוימים.
בכל מקרה, חשוב לציין שמדובר בתהליך מתמשך ומתפתח, ועל כן חשובה החשיפה מגיל מוקדם.
בחירת ספר בהתאם לגיל
לזרום גם עם חוסר התעניינות
מדי פעם ילדים פשוט לא רוצים לקרוא סיפור, וזה בסדר. יכול להיות שזה נובע מעייפות, רעב או סתם חוסר חשק. חשוב לזכור שזה לא בגללך או בגלל הספר שבחרת.
עם זאת, כדאי לנסות לעודד לקריאה כמה פעמים, אבל אם עדיין יש התנגדות - לוותר, לא להכריח, ולנסות שוב למחרת.
שאלות שהורים שואלים
חלק בלתי נפרד משגרת היום
אז איך מכניסים בקלות ספרים וסיפורים לשגרת היום? כמה המלצות:
-
לשלב קריאה כחלק מהשגרה
-
לשלב הקראת ספר עם עוד פעילויות
-
להקריא ספרים באמבטיה
-
להניח ספרים במקומות בולטים בבית
-
לקחת ספר כשיוצאים מן הבית
- כדאי לשלב קריאת ספר כחלק מטקס השינה בערב, אך אם הזמן הזה לא נוח לך או שבנך או בתך עייפים מדי, קבעו זמן אחר קבוע בשגרת היום, כמו אחר הצהריים לאחר החזרה מהגן.
- אם יש לך גם תינוק או תינוקת וגם ילד או ילדה גדולים יותר, אפשר להקריא ספר לילד או הילדה הגדולים תוך כדי האכלת התינוק או השכבתו לידך. כך כל הילדים מקבלים זמן איכות וגם חשיפה למקצב, לטון הקול ולסיפור.
- אפשר לקנות ספרים עמידים למים ולספר אותם בזמן האמבטיה.
- מומלץ להניח ספרים במקומות בולטים בבית, כמו שידת ההחתלה, במקום נגיש לילדים בסלון, בסלסלת משחקים ועוד.
- כדאי להקפיד ולקחת ספר כשיוצאים מן הבית, למשל לפארק, למרפאה או לנסיעה ארוכה. אפשר להניח את הספר בעגלה, בתיק ההחתלה וברכב. כך אפשר לנצל כל רגע של שעמום או המתנה לפעילות שתורמת להתפתחות.
פעילויות נוספות שקשורות לספרים
עם פעוטות וילדים, הסיפור לא חייב להסתיים כשסוגרים את הספר. הנה כמה דרכים נחמדות להמשיך את העיסוק בסיפור במהלך היום, ולהשאיר אותו "חי" בראש של ילדך:
- לתת לילד או הילדה להחזיק את הספר גם בזמנים אחרים ביום ולדפדף בו (מעבר לזמן ההקראה).
- להציע להם לצייר ציורים של דמויות מהסיפור.
- לנסות ולחזור על משפט קליט, קול או צליל מהספר בזמנים אחרים ביום.
- להמחיז אירועים מתוך הסיפור.
- לבקר במקום שמתאים לסיפור (למשל: אם קראתם סיפור על ים, כדאי ללכת לביקור בחוף הים).