שאלות ותשובות על חיסוני תינוקות וילדים

לא. ההבדל בין התחסנות על ידי חיסונים ובין הדבקה טבעית במחלה הוא ה"מחיר" שתינוקות צריכים לשלם כדי לקבל את החסינות. התחסנות בחיסונים כרוכה באי-נוחות של קבלת הזריקות, ולעיתים יופיעו גם תופעות כמו כאב, נפיחות ואדמומיות במקום הזריקה, עליית חום, אי-שקט או ישנוניות – אך הן חולפות מעצמן בתוך זמן קצר. רק במקרים נדירים מתפתחות תופעות חמורות יותר.

לעומת זאת, המחיר שמשלמים תינוקות שנדבקים במחלות אלה יהיה לרוב גבוה יותר וכרוך בסיכון במחלה קשה. הסיכונים יכולים להיות למשל שיתוק בהדבקה בנגיף הפוליו, עיכוב התפתחותי בהדבקה בחיידק המופילוס אינפלואנזה B, אי-ספיקת כבד מזיהום של צהבת B, חירשות הנגרמת מדלקת קרום המוח לאחר הדבקה בחיידק פנאומוקוקוס או בחזרת, ודלקת ריאות שיכולה להיגרם בגלל חצבת, שעלת או אבעבועות רוח. אלו הם מחירים גבוהים מדי בתמורה להשגת חסינות טבעית נגד מחלה.

עוד על תופעות לוואי אפשריות אחרי חיסון

• כדי להגיע ליעילות גבוהה: במקרה של חיסונים מסוימים (בעיקר חיסונים מומתים), המנה הראשונה לא מעניקה חסינות מספקת, ויש צורך לתת מנות נוספות כדי לבנות חסינות יעילה יותר. למשל, החיסון נגד חיידקי פנאומוקוקוס, שיכולים לגרום לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס), זיהום בדם ועוד, ניתן ב-3 מנות במהלך השנה הראשונה של תינוקות כדי להגיע למלוא היעילות שלו.
• כדי להעלות רמת חסינות שירדה: במקרים אחרים, כמו בחיסון המחומש המגן מפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B, הסדרה הראשונה כוללת 4 מנות, שאותה מקבלים כחלק מחיסוני השגרה לתינוקות ולילדים. החיסונים אמנם מסייעים בבניית חסינות, אולם היא יורדת בהדרגה לאחר כמה שנים, ויש צורך במנה נוספת (הנקראת "מנת דחף") כדי להחזיר את החסינות לרמת הגנה מספיקה. לכן בכיתה ב' ניתנת מנת דחף נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו, ובכיתה ח' ניתנת מנת דחף נוספת נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת.
• כדי שכולם יהיו מוגנים: במקרה של חיסונים מסוימים (בעיקר חיסונים חיים-מוחלשים, כמו החיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), יש צורך לתת יותר ממנה אחת כדי להבטיח שכולם יפתחו את התגובה החיסונית הטובה ביותר. לא כל אחד מצליח לפתח תגובה חיסונית טובה אחרי מנה אחת, אבל לאחר מנה שנייה הרוב המכריע של מקבלי החיסון יפתחו תגובה חיסונית טובה ומספקת שנשארת לאורך זמן. המנה השנייה נותנת הזדמנות נוספת למי שלא פיתחו תגובה חיסונית במנה הראשונה ובכך היא עוזרת לוודא שכמעט כולם יהיו מוגנים.
• כדי להתאים לנגיף שמשתנה: במקרה של חיסון נגד שפעת יש צורך במתן חיסון מדי שנה, מפני שנגיפי השפעת משתנים משנה לשנה. בחודשי הסתיו בכל שנה מרכיבים חיסון חדש נגד זני השפעת שצפויים להיות השכיחים ביותר בעונת השפעת הקרובה.

לא. תוכנית חיסוני השגרה שקיימת כיום בישראל כוללת חיסונים לתינוקות ולילדים נגד 14 מחלות, הניתנים בטיפת חלב ובהמשך בבתי הספר. אין הצדקה לחשש שהם לא יוכלו להתמודד עם ריבוי החיסונים. כדאי לזכור שמערכת החיסון של תינוקות ופעוטות נדרשת להתמודד עם עוד אתגרים מלבד חיסונים. למעשה, תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים, מכיוון שבגופם יש מיליארדי תאים בשלים ומוכנים לפעולה של מערכת החיסון.

לא. מערכת החיסון של תינוקות וילדים מסוגלת להתמודד עם כמות החיסונים המומלצים בתוכנית חיסוני שגרה. פיצול החיסונים לא מפחית את הכאב הכרוך בזריקה, ואם מפצלים תרכיב של חיסון משולב – זה דורש מספר רב יותר של זריקות. בנוסף, הפיצול דוחה את מועד קבלת החיסון, ומשאיר את הילד או הילדה שלך חשופים למחלות שהיה אפשר להגן עליהם מפניהן.

החיסונים, גם אם הם מכילים נגיפים חיים-מוחלשים, אינם מחלישים את מערכת החיסון. לעומת זאת, הידבקות טבעית בנגיפים מסוימים דווקא עלולה להחליש אותה, לדוגמה:

• הידבקות באבעבועות רוח מגבירה את הרגישות להידבקות בזיהומים חיידקיים.
• ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם).

"חסינות עדר" נוצרת כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, ואז יורד הסיכון להעברת המחלה בין אנשים, גם בין אלו שלא חוסנו. בדרך כלל, כדי להגיע למצב הזה צריך ששיעור גבוה מאוד של אנשים באוכלוסייה יתחסנו. אחוז המחוסנים באוכלוסייה הדרוש להשגת חסינות עדר משתנה ממחלה למחלה. לדוגמה, כדי לייצר חסינות עדר נגד חצבת, שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש שיעור מחוסנים של 95%.

אבל, חסינות עדר היא חלקית. היא יכולה להגן על הילדים והילדות רק אם הם נמצאים בחברה שבה אחוז המחוסנים הוא גבוה. אם ילד או ילדה שלא חוסנו יהיו במגע ישיר עם חולה באחת המחלות שהחיסונים מגינים מפניהן – הם יוכלו להידבק ולחלות, גם אם סביבתם הקרובה מחוסנת.

לא. מחקרים רבים בחנו אם מתן חיסונים מגביר את הסיכון למוות בעריסה, ולא נמצאה כל עדות לכך. למעשה, תינוקות שחוסנו מוגנים יותר מפני מגוון של זיהומים, ולכן גם מוגנים יותר מפני מוות בעריסה, שנגרם לעיתים מזיהום שלא זוהה.

למידע נוסף על שינה בטוחה והפחתת הסיכון למוות בעריסה

לא. מחקר שנערך במרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) לא מצא הבדל בשכיחות הסוכרת בקרב ילדים וילדות שחוסנו לעומת אלה שלא חוסנו כלל. מחקר אחר הראה שהשכיחות של סוכרת נעורים הייתה זהה בקרב ילדים שחוסנו בגיל מוקדם ובקרב אלה שחוסנו בשלב מאוחר יותר בחייהם. אין שום עדות מדעית שתומכת בדחיית מתן חיסונים כדי למנוע סוכרת נעורים.

לא, אין קשר בין חיסונים לאוטיזם! מומחים בינלאומיים ומחקרים מקיפים הגיעו למסקנה באופן שאינו מותיר ספק שחיסונים בכלל, וחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) בפרט, אינם גורמים לאוטיזם.

למידע נוסף על בטיחות חיסונים