בטיחות החיסונים
חיסונים הם אחת הדרכים היעילות והבטוחות ביותר למנוע מחלות זיהומיות בגילים שבהם ילדים וילדות רגישים במיוחד. ההגנה של החיסונים ממשיכה ללוות את הילדים עוד שנים קדימה, לפעמים אפילו לכל החיים. את החיסון מלוות לפעמים תופעות לוואי, שנובעות לרוב מעצם הפעלת המערכת החיסונית. לתופעות הלוואי ולחיסונים בכלל הללו נקשרו שמועות רבות שלפעמים מרתיעות הורים מלחסן את ילדיהם.
נבדוק כמה מן השמועות הללו, וניתן כלים איך להעריך את מהימנותן של שמועות אחרות. אבל לפני כן, איך בכלל בודקים בטיחות של חיסון?
הדרך הארוכה לקבלת אישור לחיסון
כל חיסון – מהחיסונים הוותיקים ביותר ועד לחדשים ביותר – נבדק בסדרה של ניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים הקליניים נעשים ב-3 שלבים:
קבוצה קטנה
בטיחות החיסון נבדקת על קבוצה קטנה של אנשים בריאים, מכל קבוצת גיל שלה הוא מיועד (כולל תינוקות).
קבוצה גדולה
יעילות החיסון נבדקת על קבוצה גדולה יותר של אנשים.
קבוצה עם ביקורת
החיסון ניתן לקבוצה ענקית של אנשים, שיכולה להגיע לעשרות אלפים. בשלב זה קבוצת ביקורת מקבלת חיסון דמה (פלסבו), או חיסון אחר שמאפייניו מוכרים, כאשר גם החוקר וגם מי שמשתתף במחקר לא יודעים מי קיבל מה – בדיקה עיוורת.
בכל אחד מהניסויים נאספים דיווחים מכל אחד מהמשתתפים כדי לזהות תופעות לוואי אפשריות. בסופם של 3 השלבים יש מספיק נתונים, שנאספים על פני משך זמן ארוך, כך שניתן להעריך את בטיחות החיסון ולמפות את תופעות הלוואי האפשריות.
בשלב זה, אם החיסון בטוח ויעיל, הוא מאושר ומשווק, אבל תהליך הבדיקה שלו לא נגמר בכך. במשך 5 שנים נערך מעקב שנועד לזהות תופעות לוואי נדירות במיוחד, ויש תקדימים לחיסונים שבשלב זה זוהו בהם תופעות לוואי חדשות והם נגנזו. ככל שהחיסון ותיק יותר וניתן ליותר בני אדם ברחבי העולם, הסיכון שתופיע תופעת לוואי חדשה ונדירה הולך ויורד.
חשוב לזכור
חשוב לזכור
חיסוני השגרה הנהוגים בישראל הם חיסונים ותיקים מאוד, שניתנים כבר עשורים רבים מסביב לעולם. הסיכוי שיתגלה עליהם משהו חדש ונדיר שלא הוכר הוא קלוש. לעומת זאת, הסיכון מהמחלות ברור וקיים.
החומרים שמהם עשויים החיסונים
מעבר לחומר הפעיל יש בכל חיסון חומרים נוספים שיש להם תפקיד. הורים רבים חוששים מהשמועות לגבי החומרים הללו, אבל המינון שלהם בתוך החיסון הוא כזה שלא אמור לפגוע בגוף.
הנה כמה דוגמאות לחומרים שנסובו שמועות סביבם:
ישנם עוד חומרים, חלקם אמיתיים וחלקם מומצאים, שהופצו עליהם שמועות. בסופו של דבר, בכל פעם נוצרת שמועה על חומר חדש שמוסף לחיסון שבאמצעותה מנסים לעורר חשש. זכרו שכל החיסונים שניתנים בישראל נבדקו היטב בידי רופאים, בידי חוקרים בשורה ארוכה של מחקרים ובאמצעות ביקורות בניטור לאורך זמן גם לאחר שהחיסון כבר אושר. הסבירות להפתעות בחיסון ותיק היא אפסית.
למידע מפורט על החומרים הנפוצים בחיסונים אפשר להעמיק באתר של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
מכאן נעבור לשמועות ספציפיות על החיסונים, ונראה איך הן לא עומדות במבחן המציאות.
בטיחות החיסונים: שמועות מול מציאות
-
1אין קשר בין חיסון חצבת לאוטיזם
נתחיל מהסוף: אין קשר בין חיסון חצבת לאוטיזם. מקור השמועה הזו הוא במחקר שהתפרסם בסוף שנות ה-90 שממנו השתמע על קשר בין החיסון לחצבת, חזרת ואדמת (MMR) לדלקות במעי אצל ילדים שאובחנו עם אוטיזם. משם זה התגלגל לשמועה שהחיסון לכאורה גורם לאוטיזם – שמועה שהפחידה לא מעט הורים וגרמה להם לא לחסן את ילדיהם. את תוצאות השמועה הזאת ושמועות דומות רואים עד היום בהתפרצויות חוזרות של מחלת החצבת – אחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות לאדם עם שיעור סיבוכים לא מבוטל ובהם גם פגיעה מוחית. חשוב להבין: החיסון לא גורם לאוטיזם, אבל המחלה כן עלולה לגרום לפגיעה מוחית.
המחקר שממנו הכול התחיל הופרך בינתיים, והתגלו בו בעיות מתודיות ואתיות. בסופו של דבר, באיחור של יותר מעשור, המאמר הוסר כליל מהספרות המדעית. לאחר פרסום המאמר נערכו שורה של מחקרים על יותר ממיליון ילדים בכל העולם. המחקר המפורסם שבהם הוא "המחקר הדני", שבו נבדקו נתוני כל הילדים שנולדו בדנמרק בשנים 1991–1998 (יותר מחצי מיליון ילדים). כ-80% מהם קיבלו את חיסון ה-MMR, ולא נראה הבדל בשיעור האוטיזם בינם ובין אלו שלא קיבלו את החיסון. גם במטא-אנליזה (שילוב נתונים מכמה מחקרים עצמאיים שבחנו שאלה מחקרית דומה, וכך מגיע למסקנה כוללת ומדויקת יותר) שבחנה מחקרים שונים, הממצאים הצביעו על כך שאין קשר בין החיסון להתפתחות אוטיזם או להפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
יש מחקרים נוספים רבים, כולל אחד שמומן בידי מתנגדי חיסונים, שכולם הגיעו לאותה מסקנה. הקשר בין החיסון לאוטיזם נשלל פעם אחר פעם, אבל אבן שזרק טיפש אחד לבאר, גם אלף חכמים לא יצליחו להוציא.
-
2אין קשר בין חיסונים להתפתחות סוכרת
סוכרת מסוג 1, או סוכרת נעורים, היא מחלה אוטואימונית (כלומר מחלה שבה הגוף מייצר נוגדנים הרסניים נגד עצמו), שנובעת מהרס תאי הלבלב שמפרישים אינסולין בידי מערכת החיסון. מחקרים רבים בדקו אם יש קשר בין חיסונים שונים לסוכרת נעורים, ותוצאותיהם הצביעו על כך שאין קשר כזה. למשל, מחקר שנעשה בדנמרק בדק ילדים שנולדו במדינה בשנים 1990–2000 והוכיח שאין קשר בין סוכרת מסוג 1 לחיסונים שהם קיבלו. מחקר אחר בדק את הקשר בין קבלת חיסונים שונים בילדות והגיל שבו הם ניתנו ובין הסיכון לפתח סוכרת מסוג 1, והגיע למסקנה כי אין ביניהם קשר. גם מטא-אנליזה שנעשתה על מחקרים רבים בנושא לא מצאה קשר בין סוכרת לחיסונים.
-
3החיסונים לא גורמים לעלייה בסיכון למוות בעריסה
מחקרים רבים שבחנו אם יש קשר בין קבלת חיסונים ובין סיכון לתסמונת מוות בעריסה (SIDS) מצאו כי אין דפוס המקשר בין השניים. למשל, מחקר בריטי בחן מקרי מוות בעריסה בשנים 1993–1996 בחמישה אזורים בבריטניה, שאוכלוסייתם הכוללת מגיעה ל-17,000,000 איש, אך לא מצא קשר בין החיסונים למקרי המוות בעריסה.
-
4החיסונים לא גורמים להתפתחות אלרגיות
בעשורים האחרונים הייתה עלייה בשכיחות של אלרגיות ושל מחלות אוטואימוניות. כיוון ששיעור המתחסנים עלה גם כן בתקופה זו, היו מי שחשבו שיש קשר בין השניים והאמינו כי חיסונים הם המקור לכך. מחקרים רבים בדקו את הקשר בין חיסונים ובין אלרגיות ומחלות אוטואימוניות לאורך שנים, אך לא מצאו שום ראיה הקושרת ביניהם. לדוגמה, המחקר הזה. לעומת זאת, מחקרים אחרים הצביעו על כך שהעלייה באלרגיות ובמחלות האוטואימוניות קשורה לשינויים סביבתיים כגון זיהום אוויר ולשינויים באורח החיים.
-
5שילוב החיסונים בישראל יעיל ובטוח
כל אחד מהחיסונים הניתנים בישראל נבדק על קבוצות הגיל הרלוונטיות, ומחקרים בדקו גם שילובים שונים של חיסונים – והם נמצאו בטוחים ויעילים. כמו כן, החיסונים ניתנו למיליונים רבים של ילדים בארץ ובעולם בעשורים האחרונים, והמידע הרפואי שנצבר עליהם רב ומוכיח שהם אכן בטוחים ויעילים.
ניטור תופעות הלוואי
כאמור, לכל אחד מהחיסונים יש אוסף גדול של מחקרים שבודק אותם – משלב הניסויים הקליניים ועד למחקרי מעקב, ובהם מחקרים גדולים שבחנו תופעות שונות בקרב מחוסנים מול לא-מחוסנים. מחקרים אלה בדקו מצבים רפואיים ספציפיים או רשימה של מצבים רפואיים, ומכולם עולה שהחיסונים בטוחים.
בנוסף לכל המחקרים הללו, יש יוזמות ממשלתיות בעולם שמאפשרות דיווח עצמאי על תופעות שמתרחשות בסמוך לחיסונים. אלה הם מנגנוני ניטור שתפקידם הוא לזהות תופעות לוואי חריגות ונדירות ולהציף אותן. היוזמה הידועה ביותר היא מערכת VAERS האמריקאית, בניהול ה-CDC וה-FDA, שמבוססת על דיווח עצמי. מטרת המערכת היא "להרים דגל אדום" למערכות הבריאות במקרה שמצטברות עדויות בלתי תלויות לתופעת לוואי סביב חיסון מסוים, והיא הוכיחה את עצמה בעבר כיעילה למטרות אלו. כך, למשל, חיסון RotaShield נגד רוטה ניתן בארצות הברית בשנת 1998, ולאחר שנאספו לגביו עדויות במערכת VAERS בנוגע לתופעות לוואי – מתן החיסון הופסק ב-1999.
חשוב לזכור שלא כל תופעה שקורית לאחר חיסון קשורה לחיסון. אם יש חזרה על תופעות כאלה אצל אנשים רבים בזמן דומה לאחר קבלת החיסון, זהו בסיס לביצוע מחקר לבדיקת הקשר בין התופעה לחיסון.
לגבי חיסוני השגרה, כאמור, מדובר בחיסונים ותיקים מאוד, שניתנים כבר עשורים רבים מסביב לעולם. הסיכוי שיתגלה עליהם משהו חדש ונדיר שלא הוכר הוא קלוש. לעומת זאת, הסיכון מהמחלות ברור וקיים.
בחירת מקורות מידע מהימנים ברשת
רשת האינטרנט מכילה שפע אדיר של מידע, לא כולו מבוסס ומדויק, וחשוב לברר מי עומד מאחורי פרסומים שונים כדי לדעת אם מדובר בגורם מהימן. כדאי להצליב כל שמועה בנושא החיסונים ובטיחותם מול מידע אמין שמבוסס על מחקרים באתרי האינטרנט של גופי הבריאות המרכזיים בישראל ובעולם:
- משרד הבריאות
- מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)
- ארגון הבריאות העולמי (WHO)
אתרים בעברית עם מידע נגיש על חיסונים:
בכל שאלה אפשר גם להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים שלכם, ולקבל את המידע ישירות מהם.
לסיום, חשוב לזכור שהחיסון מחקה תגובה טבעית של הגוף למחולל מחלה, ושכל האירוע נגמר בדרך כלל בתוך שבועיים ממועד מתן החיסון. אירועים שמתרחשים חודשים ושנים לאחר קבלת חיסון ככל הנראה לא קשורים אליו, ולעומת זאת הנזקים של מחוללי מחלות עלולים להיות קשים, ולעיתים בלתי הפיכים, ולהישאר איתנו או עם הילדים והילדות שלנו לשנים ארוכות.