מהו חיסון

חיסון הוא אחד האמצעים העיקריים שיש בידינו כדי לצמצם משמעותית את הסיכון להידבק במחלות קשות ולעיתים אף מסוכנות. זוהי רפואה מונעת ובטוחה, שמסייעת לנו להגן על הבריאות שלנו ושל ילדינו. החיסונים נחשבים למצילי החיים החשובים בתולדות האנושות, ולפי ההערכה הם מצילים ממוות כ-2.5 מיליון איש מדי שנה ברחבי העולם. כדי להבין איך הם פועלים, צריך להבין קודם איך פועלת מערכת החיסון שלנו ואיך היא מגנה עלינו מפני נגיפים וחיידקים.

זיכרון חיסוני: בפעם הראשונה שהגוף נתקל בחיידק או בווירוס שגורם לזיהום, לוקח לו כמה ימים עד שהוא מייצר את הכלים הנחוצים לו כדי להילחם בפולשים ולהתגבר על הזיהום. לאחר הזיהום, מערכת החיסון "זוכרת" את הכלים שנעשה בהם שימוש כדי להתגונן מפני המחלה. הגוף שומר כמה תאי T, הנקראים "תאי זיכרון", והם ייכנסו לפעולה במהירות בכל פעם שהגוף יפגוש שוב באותו חיידק או וירוס. כשמתגלים אנטיגנים מוכרים, תאי הזיכרון מפעילים את תאי ה-B שמייצרים במהירות את הנוגדנים המתאימים להשמדתם.

איך פועלים חיסונים: הדמיה של המחלה ויצירת זיכרון

החיסונים גורמים לגוף להכיר וירוסים וחיידקים שמחוללים מחלות, ללמד את מערכת החיסון להגיב במהירות לחשיפה אליהם ובכך למנוע התפתחות מחלה. לכל מחלה יש חיסון משלה, שיוצר הדמיה של הזיהום הייחודי למחלה. ההדמיה לא גורמת למחלה, אבל היא כן גורמת למערכת החיסון לייצר תאי זיכרון (תאי T) ונוגדנים ספציפיים למחלה, בדומה לתגובה של הגוף למחלה עצמה. חלק מהחיסונים מספקים הגנה לכל החיים, ובאחרים יש צורך במנות חיסון חוזרות כדי לחזק את הזיכרון החיסוני שנוצר, וכך ההגנה נשארת לשנים רבות.

לאחר החיסון, לגוף לוקח בדרך כלל כ-10 ימים לייצר נוגדנים. לפעמים, לאחר קבלת החיסון יכולים להופיע תסמינים קלים, למשל עליית חום. תסמינים אלה הם תופעה רגילה שאפשר לצפות לה כשהגוף בונה חסינות. לאחר מכן הגוף נותר עם מלאי של תאי זיכרון, שיזכרו איך להילחם במחלה הספציפית בעתיד במקרה של חשיפה.

למידע על תופעות לוואי אפשריות אחרי חיסון

חיסון פעיל וחיסון סביל

כל החיסונים בתוכנית חיסוני השגרה לתינוקות ולילדים הם חיסונים פעילים, כלומר הם גורמים לגוף לייצר נוגדנים בעצמו וליצור זיכרון חיסוני.

מלבדם קיימים גם חיסונים סבילים, שהם למעשה נוגדנים מוכנים שיכולים להילחם במחולל המחלה.

בחיסון סביל משתמשים בכמה מקרים:

• כשאי אפשר לתת חיסון פעיל, למשל לנשים בהריון או למי שיש להם דיכוי חיסוני, אחרי שהייתה הדבקה במחלה קשה כדוגמת חצבת.
• כשהייתה כבר חשיפה למחלה שמתפשטת בגוף במהירות או לרעלן מסוכן, ואי אפשר לחכות לגוף שייצר נוגדנים בעצמו. למשל, למניעת הדבקה בכלבת אחרי נשיכה של בעל חיים. 
• כשלא קיים חיסון פעיל נגד מחלה, לדוגמה חיסון נגד נגיף ה-RSV המיועד לפגים ותינוקות.

החיסון הסביל נותן הגנה לזמן קצר בלבד, והוא לא מעורר את הגוף לייצר נוגדנים ותאי זיכרון כדי שיוכל להילחם במחולל המחלה בפעם הבאה. לכן, כל חיסוני השגרה הם חיסונים פעילים.

חיסון משולב

חיסון משולב הוא תרכיב אחד שבתוכו יש כמה חיסונים יחד. למשל, החיסון המרובע (MMRV) כולל חיסונים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, וניתן בזריקה אחת. באופן זה אפשר לצמצם את מספר הדקירות שעוברים התינוקות והילדים, ומקדימים ככל האפשר את ההגנה על הגוף מפני מחלות.

מנת דחף (בוסטר)

במקרה של חיסונים פעילים, היכולת של מערכת החיסון ליצור תגובה נגד מחוללי המחלות עשויה לרדת עם הזמן בעיקר מפני שמספר תאי הזיכרון החיסוני בגוף הולכים ופוחתים. כתוצאה מכך מערכת החיסון לא מצליחה לזהות במהירות את מחולל המחלה והתגובה החיסונית מתחילה מן ההתחלה. לכן, יש חיסונים שיצריכו קבלת מנה קטנה נוספת מהחיסון המקורי שתעורר את מערכת החיסון לפעול בצורה יעילה יותר.

לדוגמה, החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת ניתנים לתינוקות בטיפת חלב בשנה הראשונה לחיים, וכעבור כמה שנים ניתנות מנות דחף שלהם בכיתה ב' ובכיתה ח' בבית הספר. עם זאת, לא לכל חיסון יש צורך לתת מנת דחף. למשל, בחיסון נגד צהבת A ובחיסון נגד צהבת B לא ניתנת מנת דחף.