ההיבטים הרגשיים והנפשיים של טיפולי פוריות
ישראל מובילה בעולם בשיעור טיפולי הפוריות לנפש ומחזיקה במדיניות שתומכת ברצונן של נשים להיות אימהות, כולל מימון טיפולי פוריות עד גיל 45. לטיפולי פוריות יש גם מחיר: הם מעמידים נשים רבות בפני מסע רצוף אתגרים פיזיים ונפשיים. כל אישה היא עולם ומלואו, ותגובתה הרגשית לתהליכי הפוריות, כמו לכל תהליך אחר בחיים, מושפעת ממגוון גורמים אישיים וסביבתיים. נשים שונות מגיבות בצורה שונה וקיים מנעד רחב מאד של תגובות.
רגע לפני תחילת הטיפולים
הקשיים הרגשיים במסע הפריון עשויים להתחיל בחוויית הכשלון להרות ספונטנית והאכזבות החוזרות והנשנות. ההבנה של אשה שזקוקה לסיוע רפואי להשגת הריון וכדי להגשים את הרצון הטבעי להרות ולהיות אמא - עשויה לגרום לתחושות של פגיעות וחריגות. תחושות אלו עשויות לגרום להסתרה והמנעות משיתוף הסביבה הקרובה, דבר אשר עשוי לגרום לחוויית בדידות ולהעצים את תחושת החריגות.
כשאישה נתקלת בקושי להרות ספונטני, לרוב, יתחיל בירור לגבי סיבת הקושי. בירור זה כרוך בבדיקות רבות שגוזלות זמן וכרוכות במאמצים לתיאום תורים מתוזמנים לפי מועדים שקשורים במחזור החודשי. בדיקות אלו עשויות להיות פולשניות ולא נעימות, ודורשות לפעמים חשיפות חוזרות שעשויות להיות לא נעימות ולהקצין אצל האישה את תחושת החריגות והפגיעות.
רכבת הרים רגשית: בין ייאוש לתקווה
ההתמודדות הרגשית במהלך טיפולי הפוריות מתאפיינת בעליות וירידות חדות. רופאי נשים מומחים בפריון אמונים על ניהול טיפולי הפריון, כדי להשיג את ההריון הרצוי. לרוב ובהתאם לנסיבות הספציפיות, הטיפולים יתנהלו במדרג - החל מהתערבויות מינימליות, למשל מבחינת מינון ההורמונים שניתנים כחלק מפרוטוקול הטיפול. התערבויות אלה עשויות להשתנות, בהתאם לתגובת האישה. נשים שונות, רגישות באופן שונה להורמונים ועשויות לפתח תגובות פיזיות ורגשיות שונות אליהם. ככלל, נשים שרגישות לשינויים הורמונליים, כמו נשים שסובלות מתסמונת טרום וסתית, או שחוות שינויים רגשיים בעת נטילת גלולות למניעת הריון, עשויות להיות רגישות יותר להורמונים שניתנים במהלך טיפולי הפריון.
ההורמונים עשויים לגרום לאישה לסבול מהפרעות שינה, לחוש מצב רוח ירוד, עד כדי דיכאון, עצבנות ואי שקט. חשוב לעדכן את רופא או רופאת הנשים המטפלים, מפני שקיימות חלופות רבות. מאוד יתכן שתכשיר אחר או מינון אחר יגרום להשפעה אחרת - פיזית ונפשית.
בנוסף להתערבויות ההורמונליות, גם הפרוצדורות הרפואיות והבדיקות הרבות שמחייבות היעדרות מהעבודה ושיבוש סדר היום הרגיל של האישה, מערערות אצל חלק מהנשים את תחושת הביטחון העצמי ובהתאמה גורמת לתחושות רגשיות שליליות.
בניגוד לתפיסה האינטואיטיבית השכיחה שטיפול פריון אמור להבטיח הצלחה מהירה, המציאות מורכבת יותר. הציפייה להצלחה מיידית של הטיפול, במיוחד בסבבי IVF בהם נעשה מאמץ מרבי להביא להצלחת הטיפול, מתחלפת לא פעם באכזבה קשה, עם קבלת התוצאה השלילית על ההיריון. ככל שהטיפולים מתמשכים, מעגל התקווה ואכזבה הופך לשגרה מתישה ומטלטלת. בדרך גם עשויות להתקל ב"כמעט הריונות": הריונות כימיים, הריונות שמסתיימים בהפלות מוקדמות ועוד.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
בעוד ששיעורי ההיריון הספונטני בקרב זוגות ללא בעיות פריון מגיעים לכ-80% תוך שנה, הסיכוי להרות בכל סבב טיפול פוריות נע בין 20% ל-25% בלבד. רוב הנשים שעוברות טיפולים אלה והקרובים אליהן עוברים רכבת הרים רגשית: התחלת טיפול, נטילת ההורמונים, בדיקות חוזרות, פרוצדורות רפואיות (שאיבה, החזרה), ציפיות ואכזבות, וחוזר חלילה. כל מחזור טיפול מעלה את הסיכון לתסמינים רגשיים, בעיקר דיכאון וחרדה, ומערער את תחושת הביטחון והמסוגלות. חשוב לזכור שמחזור שמסתיים ללא הריון ולידה מעיד על על המחזור הבא.
בישראל, חברה המעודדת פריון, האתגרים הרגשיים מתעצמים. מפגש עם חברות בהריון או עם נשים עם תינוקות עלול להיות כואב, והצורך להתמודד עם שאלות סביב הרצון לילדים מעורר לפעמים קושי רב. נשים רבות בוחרות להמנע ממפגשים חברתיים ולצמצם את פעילותן, דבר המחמיר את תחושת הבדידות והחריגות. התנהגויות אילו גם מאדירות את החסר. נשים שאינן משתפות בתהליך מתוך בושה, תחושת פגימות או אי נוחות, חשות מבודדות עוד יותר בהתמודדות עם האתגרים הנפשיים.
מתחים בזוגיות: מיחסי אישות לאישיו
תהליכי הפוריות עלולים ליצור מתחים משמעותיים בתוך הזוגיות. תזמון יחסי המין סביב מועדי ביוץ או טיפולים מוסיף רובד נוסף של מתח. יחסי המין, שהיו בעבר אינטימיים וספונטניים, הופכים לא פעם למכניים וטכניים, ואף ציבוריים במידת מה, או נטולי אינטימיות, כי הם נעשים במבחנה במקום במיטה. לפעמים יש בין בני הזוג האשמות עצמיות והדדיות, שנובעות מגורם פוריות גברי או נשי, והן עלולות לכרסם במערכת היחסים. נשים רבות חוות תסכול כאשר הן מרגישות שעיקר נטל הטיפולים מוטל עליהן.
אתגרים נוספים בזוגיות בטיפולי פוריות:
קונפליקטים
קונפליקטים סביב האפשרות של תרומת זרע או ביצית או פונדקאות שנושאת עמה מורכבויות ועלויות משמעותיות.
פערים
פערים במידת הרצון להיות הורה ובמוכנות להשקיע זמן וכסף בבדיקות.
אי הסכמות
אי הסכמות סביב נקודות החלטה שונות.
כל אלה מעמידים את הזוגיות במבחן. לפעמים בני הזוג אומרים זה לזה מתוך תחושות אשם כלפי בן או בת הזוג שמאד רוצה להיות הורה והחוויה שהזוגיות הספציפית וקשיי הפריון מעכבים רצון זה: "תעזוב אותי, תיקח (או תקחי) מישהו אחר". בקרב זוגות נשים, האתגרים דומים אבל עם מורכבויות ייחודיות, למשל ההחלטה מי מבין בנות הזוג תהרה ומתי.
אתגרים ייחודיים להורות יחידנית
נשים שבוחרות בהורות יחידנית באמצעות טיפולי פוריות מתמודדות עם מערך אתגרים שונה. לצד האכזבה ותחושת הכשלון מאי-מציאת זוגיות, עולות חששות לגבי גידול הילד לבד, ההתמודדות עם שאלת האב והאחריות הבלעדית. עצם ההחלטה על טיפולי פוריות מורכבת יותר עבורן, כי הן עוברות אותם ללא בן או בת זוג שילוו בכל שלב. ההתמודדות עם טיפולי הפוריות עצמם זהה להתמודדות של נשים בזוגיות, למעט העובדה שהאישה צריכה להתמודד עם הכל בכוחות עצמה. החוויה הכוללת היא מורכבת כי היא כוללת את המשמעויות של הורות יחידנית, לגדל ילד לבד, ולא רק את הטיפולים עצמם. קיומן של מערכות תמיכה חלופיות, כמו הורים, אחיות וחברות, יכול לעזור להתמודדות עם היעדר בן או בת זוג. גם לאחר הכניסה להריון, עלולים להתעורר חששות ופחדים סביב גידול הילד לבד.
כלים יעילים לצליחה רגשית של טיפולי פוריות
נשים שמתמודדות עם הפרעות נפשיות קיימות
נשים שמתמודדות עם הפרעות נפשיות, עוד בטרם הכניסה לטיפולי הפריון, כמו הפרעות אכילה, חרדה, דיכאון ועוד נמצאות בסיכון מוגבר לקשיים נפשיים במהלך טיפולי הפוריות. לעיתים, חלקן מפסיקות על דעת עצמן את התרופות ואז ההתמודדות שלהן עם התחלואה הנפשית פחות טובה ומצבן מחמיר. לנשים אלה חשוב במיוחד להיות במצב נפשי יציב ומאוזן, תוך התייעצות עם הגורמים המטפלים בהן, כמו רופא או רופאה, פסיכיאטר או פסיכיאטרית ופסיכולוג או פסיכולוגית.
המסע אל ההורות באמצעות טיפולי פוריות הוא מאתגר רגשית ודורש חוסן נפשי ותמיכה. הכרה במורכבות הרגשית והנגשת כלים להתמודדות הם קריטיים עבור הנשים והזוגות שעוברים תהליך זה.