הריון בסיכון גבוה

מבחינה רפואית, נשים בכל גיל יכולות להיות בקבוצת סיכון, בהתאם לרקע ולהיסטוריה הרפואית שלהן.

להריון בסיכון גבוה יש הגדרה מנהלית של משרד הבריאות שמשפיעה על זכאויות לבדיקות: נשים מתחת לגיל 17 או מעל לגיל 40 שנים.

• מחלות לב, ריאות, כליות או כבד כרוניות.
• יתר לחץ דם (מעל 140/90).
• סוכרת (רגילה).
• הפרעות אנדוקריניות.
• אפילפסיה.
• טרשת נפוצה.
• הפרעות המטולוגיות ומצבים של קרישי דם במערכת הוורידית.
• מחלות אוטואימוניות או בדיקת דם המעידה על נוגדנים למחלות אוטואימוניות.
• איידס (HIV) או נשאות לאיידס.
• נשאות לחיידק ה-GBS (סטרפטוקוקוס B).
• הפרעות נפשיות.
• התמכרות לסמים או לאלכוהול.
• לאחר השתלת איברים.
• מעקב אונקולוגי פעיל.
• השמנה קיצונית (BMI מעל 30) או תת משקל קיצוני (BMI נמוך מ-18).

• הפלות טבעיות חוזרות בכל שלבי ההריון.
• הריון קודם עם עובר בעל מום מולד.
• לידת פג או תינוק קטן לגיל ההריון.
• ​סוכרת הריונית.
• רעלת הריון או טרום רעלת הריון.
• מוות תוך רחמי של העובר.
• ליקויים במבנה הרחם.
• הריון שהושג באמצעות הפריה מלאכותית או IVF.

כמו:

• הריון מרובה עוברים (תאומים ומעלה).
• פיגור בגדילת העובר (IUGR).
• נשים שהבדיקות שלהן מראות סימנים של התפתחות נוגדנים בדם שלהן שעלולים לתקוף את כדוריות הדם של העובר.
• מצבים שמצביעים על סיכון מוגבר לעובר בעל מום או עובר בעל מום.
• חשיפה למחלה זיהומית חריפה שעלולה לפגוע בעובר.
• ליקויים במבנה הרחם.
• ​רעלת הריון בדרגה בינונית ומעלה.