הריון אחרי גיל 40

יש סיבות שונות לכך שנשים נכנסות להריון מתוכנן סביב גיל 40. לפעמים, מדובר בבחירה, למשל, אם האישה בוחרת להקים משפחה לאחר שלמדה, ביססה קריירה ויציבות כלכלית, או שהיא פשוט רוצה להמשיך להרחיב את המשפחה בשלב זה בחייה. במקרים אחרים, ייתכן שההריון בגיל מבוגר יחסית מגיע על רקע בעיות פוריות של האישה או של הגבר (או של שניהם) שנובעות מהגיל או מסיבות אחרות.

מגיל 35: ירידה ברמת פוריות האישה

נשים נמצאות בשיא הפוריות בשנות ה-20 לחייהן. מאמצע שנות ה-30, מתחילה ירידה שהולכת וגדלה ככל שהשנים מתקדמות עד שבגיל 40, לנשים בריאות יש סיכוי של 5% בלבד להיכנס להריון בכל מחזור וסת. למידע נוסף על הגורמים לירידה בפוריות.

כ-5% מתוך 185,040 לידות של תינוק או תינוקת (חיים) בשנת 2021 היו של נשים בגיל 40 - 44 וכ- 0.5% של נשים מעל גיל 45.

הספרות המקצועית, וכך גם רופאות ורופאים מומחים בתחום פוריות האישה, מדווחים על ירידה טבעית בפוריות לאחר גיל 35 ובמקביל, עלייה בסיכון לסיבוכי הריון ולידה אחרי גיל זה. בהתאם, ממליץ משרד הבריאות לערוך בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר, מגיל 35 ומעלה. בדיקת מי שפיר לנשים בהריון מעל גיל זה נמצאת בסל הבריאות. עם זאת, כדאי לדעת שהאיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות מתייחס למעקב הריון בגיל מבוגר לנשים בהריון מגיל 45. על עובדה אחת מסכימים המומחים והמחקרים: אחרי גיל 45 קשה מאוד להשיג הריון ספונטני (הריון טבעי) ולעיתים, נשים בגיל זה, או מבוגרות יותר, שרוצות להיכנס להריון, יצטרכו להשתמש בתרומת ביצית.

השפעת הגיל על פוריות האישה והגבר

כל אישה נולדת עם מספר מוגדר של ביציות בשחלות, בין מיליון לשני מיליון ביציות. עם ההתבגרות מתרחשים שני תהליכים: מספר הביציות פוחת בהדרגה, והביציות עצמן מתבגרות ואיכותן יורדת. מאגר הביציות לא מתחדש בשום שלב, הביציות אוזלות ולא נוצרות חדשות. כתוצאה משני תהליכים אלה, הסיכוי להיכנס להריון יורד ובמקביל, יש יותר סיכוי לטעויות גנטיות שיכולות להתרחש בביצית ככל שהיא מבוגרת יותר.

ועוד דבר: עם העלייה בגיל יש נטייה גדולה יותר לסבול מתופעות ומחלות גניקולוגיות שמקשות על הכניסה להריון, כמו אנדומטריוזיס, שרירנים ברחם וכן מחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם. כיום ידוע כי גם פוריות הגבר מושפעת מהגיל אם כי באופן פחות חד. למידע נוסף על תרומת זרע.

אפשר לנסות לצמצם את הסיכוי לסיכונים

תכנון הריון

ייעוץ טרום הריוני על ידי רופא או רופאת נשים שנועד להעריך את הסיכון (אם יש) להריון. הרופא או הרופאה יבצעו אנמנזה (הערכת היסטוריה רפואית), ישאלו את האמא המיועדת לגבי הרגלים, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד ובנוסף, יערכו בדיקה גופנית וגינקולוגית ויפנו לבדיקות נוספות כמו בדיקות דם, ביניהן פרופיל הורמונלי.

יש אפשרות לבצע הערכה של הרזרבה השחלתית על ידי בדיקות של רמת ה-FSH , סונר לספירת הזקיקים - AFC ובדיקת דם AMH (שעושים באופן פרטי). לפני כל בדיקה, כדאי להתייעץ עם הרופא או הרופא המטפלים כדי לקבל החלטה על צורך בביצוע הבדיקות ומשמעותן.

בהתאם למצב ולאחר ההערכה במסגרת תכנון ההריון הרופא או הרופאה ימליצו על דרכים שיכולות לסייע על הכניסה להריון: נטילת חומצה פולית, אם יש מחלות כרוניות – איזון ושינוי בטיפול תרופתי המתאים להריון, הקפדה על תזונה מאוזנת ומגוונת, המלצה על חיסונים שחשוב לקבל לפני ההריון, השלמת חסרים תזונתיים ועוד.

הרופא או הרופאה ימליצו גם על שינוי הרגלים שפוגעים בסיכויי הכניסה להריון כמו עישון שתיית אלכוהול.

בדיקות ומעקב הריון

ביצוע מעקב הריון קפדני שיכלול סריקות אולטרסאונד ובהתאם להמלצת משרד הבריאות, יכלול גם בדיקות לאיתור פגמים בחומר הגנטי של העובר: דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה (בדיקות שמומלצות לכל אישה לאחר גיל 35). בנוסף, חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות לאורך ההריון בהתאם להמלצת הרופא או הרופאה המטפלים.

מעקב הריון מלא והקפדה על ביצוע בדיקות בזמן המומלץ יאפשר לרופא או לרופאה המטפלים לזהות סיבוכים או בעיות, ממש כאשר הן מופיעות ולתת מענה. יתכן ותוך כדי מעקב, הרופא ימליץ על תכיפות גבוהה יותר של ביקורים על מנת לבצע מעקב תכוף יותר. בנוסף, ובמיוחד בהריון ראשון, כדאי גם להיות בליווי הריון של אחות.