הקאות יתר בהריון: כשהבחילות וההקאות בהריון הופכות למצב רפואי
בחילות והקאות הן חלק מוכר מההריון ומתסמיניו, אבל אצל חלק קטן מהנשים הן הופכות למצב רפואי משמעותי שפוגע באכילה, בשתייה וביכולת לתפקד. מצב זה נקרא היפראמזיס גרבידרום (Hyperemesis Gravidarum)- הקאות יתר בהריון, והוא דורש הערכה רפואית ולעיתים גם טיפול תרופתי או אשפוז.
חשוב לדעת שאת לא "מגזימה" ולא "צריכה פשוט לעבור את זה". היפראמזיס גרבידרום הוא מצב רפואי מוכר, ויש כיום דרכים להקל עליו.
איך תבדילי בין בחילות הריון שגרתיות לבין הקאות יתר
כ-75% מההריונות מלווים בבחילות והקאות בדרגות קושי שונות שמופיעות בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות ועל פי רוב מתחילות בשבוע ה-8-6 להריון. בדרך כלל תורגש הקלה סביב השבועות 14-12 להריון ואצל נשים רבות רוב התופעות יחלפו לאחר השבוע ה-16 להריון. במקרים כאלו, למרות אי הנוחות, ברוב המקרים תוכלי להמשיך בשגרת החיים בעזרת התאמות בתזונה, מנוחה ולעיתים טיפול תרופתי בטוח בהריון.
לעומת זאת, אם את מקיאה פעמים רבות ביום, לא מצליחה לשתות או לאכול, יורדת במשקל, מראה סימני התייבשות ומתקשה לתפקד - ייתכן שמדובר בהיפראמזיס גרבידרום.
שימי לב
שימי לב
אם יש לך היסטוריה של הקאות ובחילות, בייחוד בהריונות קודמים, אפשר להקדים תרופה למכה. דברי עם הצוות הרפואי שמטפל בך לגבי טיפול מונע לפני תחילת התסמינים. טיפול זה עשוי להביא לירידה בכמות ובחומרת התסמינים.
הקאות יתר בהריון - היפרמיאזיס גרבידורם - התופעה והסכנות
היפראמזיס גרבידרום הוא מצב רפואי שמאופיין בבחילות והקאות חמורות, תכופות ומתמשכות במהלך ההריון, לפעמים עשרות פעמים ביום. הקאות אלה עלולות להשפיע באופן משמעותי על מצבה הפיזי והרגשי של האישה בהריון. 1%-3% מהנשים ההרות יסבלו מהתופעה, אבל הסיבה המדויקת לה, עדיין לא ידועה. ככל הנראה מדובר בשילוב של שינויים הורמונליים, גורמים גנטיים ורגישות אישית של האישה להריון.
הקאות יתר בהריון גורם לירידה במשקל (לפחות 5% מהמשקל שלפני ההריון) ועלולות לגרום גם להתייבשות.
סכנות נוספות של הקאות יתר בהריון
הפרעות ברמת האלקטרוליטים בדם
כמו נתרן, אשלגן, כלוריד ומגנזיום.
הפרעות עקב התייבשות קשה
בתפקודי כבד, בתפקודי בלוטת התריס ואפילו בתפקודי כליות.
צורך באישפוז
במצב בו יש החמרה שגורמת לחוסר יכולת לשתות ולאכול, ייתכן ויהיה צורך באישפוז לצורך מתן טיפול תוך ורידי.
האם הקאות יתר מסוכנות לעובר
חומרת ההקאות והתכיפות שלהן מכתיבות את ההשפעה על העובר. לעומת מצב של הקאות קלות או בינוניות שאופייניות בהריון, ויש להן השפעה מועטה או שאין השפעה בכלל על תוצאות ההריון, במצב של היפראמזיס גרבידורם שלא מטופל, קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת וללידת תינוק במשקל נמוך.
תסמינים נלווים
בנוסף לבחילות ולהקאות ייתכנו גם:
-
ירידה בתיאבון
-
עייפות
-
סחרחורת
-
קושי בביצוע פעילויות יומיומיות בגלל חולשה ותשישות
-
ירידה חדה בלחץ הדם כאשר קמים מישיבה לעמידה
-
השפעה על המצב הנפשי של האישה
המלצות לטיפול בהקאות יתר בהריון
מומלץ להקפיד על שתייה מספקת, מנוחה ושינויים בתזונה, בהתאם להמלצות שאפשר למצוא בכתבה על השליש הראשון בהריון.
מומלץ שתיעזרי בתזונאי או תזונאית כדי לבנות תפריט מותאם להריון ולמצב המגביל. אם את מזהה מזונות, ריחות או מצבים ספציפיים, שמחמירים את הסימפטומים, נסי להימנע מהם.
גם טיפולי רפואה משלימה, כמו דיקור סיני, אקופרסורה (נקודות לחיצה), נמצאו יעילים אצל חלק מהנשים וניתנים במסגרת מוקדי הרפואה המשלימה בקופות החולים.
טיפול תרופתי
אם למרות שינוי התזונה ואורח החיים את ממשיכה להקיא, לא מצליחה לשתות או לאכול, או שיש סימנים להתייבשות או ירידה במשקל, חשוב לפנות לרופא או לרופאה המטפלים לצורך הערכה רפואית והחלטה על המשך הטיפול. הם ישקלו טיפול תרופתי בהתאם לדרגת החומרה של התסמינים. קיימות מספר אפשרויות טיפול תרופתיות בטוחות לשימוש בהריון, והבחירה ביניהן תיעשה בהתאם למצבך הקליני ולחומרת ההקאות.
מצבים שמחייבים פנייה מיידית למיון או למוקד רפואי
- הקאות ממושכות שלא מאפשרות שתיה ואכילה במשך מספר שעות.
- סימני התייבשות כמו חולשה, סחרחורת, תחושת עילפון ומיעוט במתן שתן.
- שתן שצבעו כהה ובכמות מועטה.
במצבים אלה תתבצע הערכת רופא או רופאה באופן מיידי כדי לשקול מתן נוזלים, תרופות נוגדות הקאה ולבצע הערכה אימהית ועוברית והחלטה על המשך טיפול.
אם את לא מסוגלת לשתות נוזלים בלי להקיא, או שהתרופות שניתנו לך במרפאה לא משפרות את המצב, עליך לפנות למיון באופן מיידי.
לסיכום, למרות שהקאות יתר בהריון (היפראמזיס גרבידרום) עלול להיות מצב מאתגר מבחינה פיזית ורגשית, קיימים היום טיפולים יעילים שיכולים להקל על התסמינים ולמנוע סיבוכים. אם הבחילות וההקאות לא מאפשרות לך לאכול, לשתות או לתפקד, אל תנסי להתמודד עם זה לבד. פני לרופא או לרופאה המטפלים כדי לקבל אבחון וטיפול מוקדם.