מהרגע שהתינוק או התינוקת יוצאים לאוויר העולם, לצד ההתרגשות הגדולה, נכנסים לחיי ההורים גם לא מעט רגעי פחד וחרדה. במשך חודשי החיים הראשונים, אחת הדאגות הנפוצות של הורים טריים היא מפני הפסקות נשימה בזמן השינה והסיכון למוות בעריסה. חשש זה גורם לחלק מההורים לבחור להשתמש במוניטור נשימה לתינוקות, למרות שהם לא מכירים מספיק את ההשלכות של השימוש במכשיר זה. אם גם אתם שוקלים להשתמש במוניטור נשימתי, כדאי שתכירו קצת יותר את הנושא ואת תוצאות המחקרים שנעשו בהקשר של ניטור הנשימה בזמן השינה.

אופן פעולת המכשיר

יש מגוון סוגים של מוניטורים נשימתיים לתינוקות, הפועלים באמצעות חיישנים שעוקבים אחר מדדים שונים: נשימות, תנועה, רמת חמצן, קצב לב, קולות או טמפרטורה בחדר. בנוסף, יש גם כאלה המצוידים במצלמת וידאו המאפשרת צפייה מרחוק. אם המכשיר קולט שינוי כלשהו במדדים הנבדקים, הוא מתריע על כך בצפצוף.

התרעות שווא ותחושת ביטחון מופרזת

משווקי המוניטורים הנשימתיים אמנם טוענים שהמכשיר יכול להפחית את הסיכון למוות בעריסה, אך נכון להיום האיגודים המקצועיים השונים לא תומכים בשימוש בניטור ביתי למניעת התופעה בקרב תינוקות בריאים.

כדי שהמדידה של מכשירים האלו תהיה אמינה, התינוק או התינוקת צריכים לשכב על החיישן שמונח על המיטה. במקרה של תזוזה מתוך שינה מחוץ לטווח של החיישן, הוא מפסיק לקלוט את הנשימה ומתריע. התרעות שווא כאלה יכולות לגרום לחרדה מיותרת אצל ההורים.

מצד שני, שימוש במכשיר כזה יכול להשרות תחושת ביטחון מופרזת אצל ההורים, מפני שהם סומכים על כך שהמכשיר יתריע על מצב קיצוני מסכן חיים. תחושה כזאת עלולה לגרום לכך שההורים יהיו אדישים מדי ויוותרו על פעולות שחשוב לעשות כדי להפחית באמת את הסיכון למוות בעריסה, למשל מיקום המיטה בחדר ההורים, יצירת סביבת שינה בטוחה ללא חפצים במיטה, הימנעות מהשכבת תינוקות על הבטן בזמן שינה ועוד.