חיסון נגד טטנוס
מועדי החיסון
-
חודשיים
-
4 חודשים
-
6 חודשים
-
שנה
-
כיתה ב'
-
כיתה ח'
המחלה
טטנוס (או בשמה העברי צפדת או פלצת) היא מחלה קשה שנגרמת על ידי רעלן שמייצר החיידק Clostridium tetani. הנבגים, שהם תאי הרבייה של החיידק, נפוצים מאוד בסביבה הטבעית שבה אנו חיים - בקרקע, באבק הבית, בטבע, בהפרשות בעלי חיים ובצואה של אנשים. הנבגים של החיידק יכולים לחדור לגוף דרך פצע או חתך, להפוך לחיידקים ולהפריש את הרעלן המסוכן שפוגע קשות במערכת העצבים.
כל פציעה שכרוכה במגע עם נבגי החיידק עלולה לגרום להתפתחות טטנוס אצל אנשים שלא התחסנו. פציעות עמוקות, שכוללות הרס רקמות ומזוהמות באדמה, צואה או רוק הן מסוכנות במיוחד. המחלה לא עוברת מאדם לאדם.
מחלת הטטנוס מתבטאת בחום, הזעה, קצב לב מואץ, עלייה בלחץ הדם, עוויתות והתכווצויות קשות ומכאיבות עד כדי שיתוק של שרירים שונים בגוף. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא התכווצות שרירי הלסת שפוגעת ביכולת לפתוח את הפה או לבלוע ועלולה לגרום להפסקת הנשימה. חיסון טטנוס תקף למשך 5 עד 10 שנים. רוב האנשים שחלו בטטנוס לא חוסנו או לא קיבלו חיסון דחף (בוסטר) ב-10 השנים שקדמו לכך. 10%-20% מהחולים בטטנוס עלולים למות מהמחלה.
החיסון
החיסון נגד טטנוס ניתן כחלק מהחיסון המחומש (DTaP-Hib-IPV), הכולל גם חיסון נגד דיפתריה, שעלת, פוליו (שיתוק ילדים) והמופילוס אינפלואנזה B, במסגרת תוכנית חיסוני השגרה לתינוקות ולילדים. כיום, בשל עלייה בתחלואה בשעלת ובפוליו, המנה הראשונה של החיסון המחומש הוקדמה לגיל 6 שבועות.
בכיתה ב' ובכיתה ח' ניתנות מנות נוספות של חיסון נגד טטנוס במסגרת החיסונים שמקבלים בבית הספר.
קיימים גם תרכיבים נפרדים שניתנים למבוגרים או שנועדו לשימוש במצבים שבהם יש רגישות לאחד ממרכיבי החיסון המשולב. אפשר להתייעץ עם אחות טיפת חלב לגבי אפשרות או צורך בפיצול חיסונים מכל סיבה שהיא.
החיסון מספק הגנה של כמעט 100% נגד טטנוס, אך ההגנה פוחתת ככול שעוברות השנים, ולכן מומלץ להתחסן נגד טטנוס מדי 10 שנים (חיסון דחף או בוסטר).
| הרכב החיסון | איך ניתן החיסון |
| רעלנים שהחיידק מפריש, שאותם משנים כדי למנוע את ההשפעה המזיקה שלהם | עד גיל 3 בזריקה לירך; מגיל 3 בזריקה לזרוע |
השפעת החיסון בישראל: עד 1955 דווחו עשרות מקרים של טטנוס בשנה. בשנת 1955 הוכנס החיסון נגד טטנוס לחיסוני השגרה, ומאז התחלואה במחלה ירדה משמעותית ונרשמו רק מקרים בודדים של הדבקה בקרב מי שלא חוסנו.
השלמת חיסון: אם הילד או הילדה שלך הם בגיל בית ספר ולא התחסנו בעבר בחיסון נגד טטנוס, הכלול בתוכנית חיסוני השגרה, אפשר לפנות לאח או לאחות של בית הספר כדי לתאם את השלמת החיסון. בנוסף, צוות הבריאות של בית הספר יידע אותך לגבי הצורך בהשלמת חיסונים, ויסייע לתאם את השלמתם בהסכמתך.
תופעות לוואי אפשריות אחרי החיסון ואיך להקל עליהן
אצל חלק קטן ממי שקיבלו את החיסון המחומש, הכולל את החיסון נגד טטנוס בתוכו, ייתכנו תופעות לאחר החיסון, אך לרוב מדובר בתופעות קלות שחולפות מעצמן אחרי יום או יומיים:
-
אדמומיות, כאב ונפיחות מקומית -
עליית חום -
הרגשה כללית לא טובה -
תופעות נדירות מאוד
- אדמומיות וכאב במקום ההזרקה ונפיחות מקומית או בגפה כולה: אפשר להניח על מקום ההזרקה בד נקי ספוג במים פושרים, ולהימנע מעיסוי של המקום.
- עליית חום: אפשר לתת תכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים.
- הרגשה כללית לא טובה: חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, בכי ממושך, שלשולים, אי שקט, ישנוניות – אפשר לתת תכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים.
- תופעות נדירות: פרכוסים המופיעים עד שלושה ימים לאחר החיסון. פרכוסים אלה לרוב קשורים לעלייה בחום, והם לא נחשבים מסוכנים ולא גורמים לנזק עצבי קבוע.
מתי צריך לפנות לקופת חולים או למוקד חירום אחרי חיסון
- אם הילד או הילדה נראים לך אפתיים.
- אם החום לא חולף לאחר 24–48 שעות.
- אם מופיעים פרכוסים (לרוב זה קשור לעלייה בחום אבל כדאי לבדוק).
- אם יש שינויים בתיאבון ובדפוסי האכילה שלא חולפים לאחר 24–48 שעות.
- אם יש תופעה שמעוררת בך חשש או דאגה.
אם הילד או הילדה חוו תופעות לאחר קבלת החיסון בבית הספר - אנא דווחו על כך לאח או לאחות של בית הספר.