חיסון נגד טטנוס

המחלה

טטנוס (או בשמה העברי צפדת או פלצת) היא מחלה קשה שנגרמת על ידי רעלן שמייצר החיידק Clostridium tetani. הנבגים, שהם תאי הרבייה של החיידק, נפוצים מאוד בסביבה הטבעית שבה אנו חיים - בקרקע, באבק הבית, בטבע, בהפרשות בעלי חיים ובצואה של אנשים. הנבגים של החיידק יכולים לחדור לגוף דרך פצע או חתך, להפוך לחיידקים ולהפריש את הרעלן המסוכן שפוגע קשות במערכת העצבים.
כל פציעה שכרוכה במגע עם נבגי החיידק עלולה לגרום להתפתחות טטנוס אצל אנשים שלא התחסנו. פציעות עמוקות, שכוללות הרס רקמות ומזוהמות באדמה, צואה או רוק הן מסוכנות במיוחד. המחלה לא עוברת מאדם לאדם.

מחלת הטטנוס מתבטאת בחום, הזעה, קצב לב מואץ, עלייה בלחץ הדם, עוויתות והתכווצויות קשות ומכאיבות עד כדי שיתוק של שרירים שונים בגוף. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא התכווצות שרירי הלסת שפוגעת ביכולת לפתוח את הפה או לבלוע ועלולה לגרום להפסקת הנשימה. חיסון טטנוס תקף למשך 5 עד 10 שנים. רוב האנשים שחלו בטטנוס לא חוסנו או לא קיבלו חיסון דחף (בוסטר) ב-10 השנים שקדמו לכך. 10%-20% מהחולים בטטנוס עלולים למות מהמחלה.

השפעת החיסון בישראל: עד 1955 דווחו עשרות מקרים של טטנוס בשנה. בשנת 1955 הוכנס החיסון נגד טטנוס לחיסוני השגרה, ומאז התחלואה במחלה ירדה משמעותית ונרשמו רק מקרים בודדים של הדבקה בקרב מי שלא חוסנו.

השלמת חיסון: אם הילד או הילדה שלך הם בגיל בית ספר ולא התחסנו בעבר בחיסון נגד טטנוס, הכלול בתוכנית חיסוני השגרה, אפשר לפנות לאח או לאחות של בית הספר כדי לתאם את השלמת החיסון. בנוסף, צוות הבריאות של בית הספר יידע אותך לגבי הצורך בהשלמת חיסונים, ויסייע לתאם את השלמתם בהסכמתך.

למידע נוסף על השלמת חיסוני השגרה

• אדמומיות וכאב במקום ההזרקה ונפיחות מקומית או בגפה כולה: אפשר להניח על מקום ההזרקה בד נקי ספוג במים פושרים, ולהימנע מעיסוי של המקום.
• עליית חום: אפשר לתת תכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים.
• הרגשה כללית לא טובה: חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, בכי ממושך, שלשולים, אי שקט, ישנוניות – אפשר לתת תכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים.
• תופעות נדירות: פרכוסים המופיעים עד שלושה ימים לאחר החיסון. פרכוסים אלה לרוב קשורים לעלייה בחום, והם לא נחשבים מסוכנים ולא גורמים לנזק עצבי קבוע.

למידע נוסף על תופעות לוואי לחיסונים