שלשולים
שלשול הוא אחד התסמינים השכיחים בילדות, אך בדרך כלל לא מדובר במצב מדאיג. ברוב המקרים השלשולים חולפים תוך זמן קצר, ואפשר לטפל בהם בבית. עם זאת, חשוב לדעת לזהות מתי השלשול מחייב פנייה לרופא או לרופאה המטפלים. חשוב גם לוודא שהילד או הילדה שלכם לא מתייבשים כתוצאה משלשולים.
מה זה שלשול
שלשול הוא עלייה פתאומית במספר היציאות וברמת הנוזליות שלהן – בדרך כלל מדובר בלפחות 3 יציאות מימיות או רכות מאוד ביום. אצל תינוקות יונקים היציאות רכות ומרובות ממילא, אבל הופעת ריח רע, דם או ריר בצואה, ירידה בתיאבון או עלייה ניכרת בתדירות – עשויים להעיד שמדובר בשלשול.
שלשול יכול להיות מלוּוה בתסמינים נוספים:
-
חום מעל 38 מעלות
-
כאבי בטן
-
בחילות והקאות
-
עייפות או עצבנות
גורמים אפשריים לשלשולים
-
גורמים שכיחים:
- זיהומים נגיפיים: נגיפים (וירוסים) שונים (שמכונים לעיתים "וירוס בטן"), ובעיקר נורו-וירוס, רוטה, אדנו-וירוס ואנטרו-וירוס, הם הגורמים המרכזיים לשלשולים, הקאות וכאבי בטן. הם נפוצים מאוד בגני ילדים, בפעוטונים ובקהילה בכלל. זיהום כזה יחלוף בדרך כלל מעצמו אחרי 2–5 ימים, ואין בו צורך בטיפול תרופתי.
- זיהומים חיידקיים: שכיחים פחות מהזיהומים הנגיפיים, אבל עדיין נפוצים. למשל, חיידק הסלמונלה שמגיע ממזון מזוהם (בעיקר עוף וביצים, אבל גם בשר, ירקות ופירות), או חיידק השיגלה שיכול לגרום לדיזנטריה (שלשול חמור). זיהומים חיידקיים גורמים בדרך כלל לשלשול עם פסים של דם ויכולים להיות מלווים בחום גבוה.
- "שלשול פעוטות": תופעה זמנית ונפוצה שמתרחשת בעיקר בין גיל שנה ל-3 שנים, ומקורה במעבר מהיר מדי של המזון במעי. לרוב לא מדובר בתופעה מזיקה.
-
גורמים נדירים יותר:
- אי סבילות ללקטוז: מופיעה לרוב בגיל 4–5, ומלווה בכאב בטן, גזים, נפיחות ושלשולים.
- טפילים: יש מגוון טפילים שיכולים לגרום לשלשולים. ההדבקה קורית במיוחד במסגרות לפעוטות, למשל בגני ילדים. אם יש חשד לטפילים הרופא או הרופאה ישלחו אתכם לבדיקת טפילים בצואה.
- תרופות: אנטיביוטיקה למשל עלולה לגרום לשלשול קל, אבל לא מומלץ להפסיק את הטיפול בשל כך.
- הרעלה: נגרמת כאשר אוכלים משהו שלא נועד לאכילה – כמו סבון, חומרי הדברה ואפילו מנת יתר של תרופות. שימו לב: אין להשאיר חומרים מסוכנים בקרבת ילדים.
עוד מידע על מניעת הרעלה
הסכנה העיקרית: התייבשות
הסיבוך העיקרי של שלשול, בעיקר אצל תינוקות, הוא התייבשות – מצב שבו הגוף מאבד יותר מדי נוזלים. בשלשול קל או חד-פעמי לרוב אין סכנת התייבשות, אך בשלשול תכוף ומימי, בעיקר אצל תינוקות, ובייחוד אם הוא מלווה בהקאות, ההתייבשות עלולה להתרחש במהירות ויש לפנות לטיפול רפואי.
סימנים להתייבשות:
- ירידה בכמות השתן (או היעדר שתן מעל 8 שעות).
- שתן כהה.
- יובש בפה ובלשון.
- דמעות מועטות או היעדר דמעות.
- עייפות יוצאת דופן, ישנוניות, חוסר תגובה.
- שקיעה של המרפס (האזור הרך בראש התינוק).
טיפול ביתי בשלשולים
כך אפשר לטפל בשלשול בבית כדי למנוע מצב של התייבשות:
- תינוקות יונקים: להמשיך להניק. זהו מקור התזונה והנוזלים החשוב ביותר.
- תינוקות שניזונים בלעדית מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות): אם השלשולים נמשכים כמה ימים יש להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים אם לשנות את סוג התמ"ל באופן זמני.
- פעוטות וילדים: שתייה מרובה חשובה במיוחד במקרים של יציאות מרובות. כדאי להימנע ממיצים ממותקים, מפני שהם עלולים להחמיר את השלשול. כדאי לתת לילד או לילדה להמשיך לאכול לפי התיאבון שלהם, כולל פחמימות קלות לעיכול (אורז, לחם, תפוח עץ מגורר וכדומה).
בדרך כלל אין צורך בטיפול תרופתי לשלשול, אלא אם הרופאים המטפלים ממליצים על כך.
מתי לפנות לטיפול רפואי
ברוב המקרים כשיש שלשול אין צורך לפנות לטיפול רפואי, והוא יחלוף מעצמו. עם זאת, במקרים חמורים ייתכן שיידרש טיפול רפואי, כולל מתן נוזלים דרך הווריד או טיפול אנטיביוטי (כאשר מדובר בחיידק).
אלה המקרים שבהם צריך לגשת לטיפול רפואי:
- יש סימנים להתייבשות (כפי שמתואר למעלה).
- שלשול שמתמשך יותר מ-48 שעות אצל תינוקות ופעוטות, ויותר מ-72 שעות אצל ילדים.
- הופעת דם או ריר בצואה.
- חום מעל 39 מעלות.
- התינוק או התינוקת לא מצליחים לשתות.
מתי אפשר לשלוח לגן ולבית הספר
אפשר לשלוח לגן או לבית הספר אחרי שעברו 24 שעות ללא הקאות, ללא שלשולים וללא חום, אלא אם הרופא או הרופאה המטפלים נתנו הנחיה להשאיר בבית למשך זמן ארוך יותר.
איך להישמר מפני גורמים לשלשולים
- גם לילדים וגם למבוגרים: שמירה על היגיינה אישית ושטיפת ידיים במים ובסבון לפני האוכל ואחרי יציאה מהשירותים. חשוב להסביר לילדים איך ומתי שוטפים ידיים.
- בישול נכון של מזון, במיוחד בשר וביצים.
- הימנעות משתיית מים לא מפוקחים, כלומר מים שלא מגיעים מברז (מי נחל וכדומה).
לסיכום, רוב מקרי השלשול בילדים הם קלים וחולפים מעצמם. חשוב לעקוב אחר התסמינים כדי למנוע התייבשות, ולהתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים כשיש חשש למצב חמור יותר. ההורים הם קו ההגנה הראשון – ועם מודעות ותגובה נכונה אפשר לעבור את זה בשלום ובמהירות.