שינויים רגשיים בתקופת ההריון
מחקרים מראים שההיריון הוא "תקופת מעבר" (Matrescence) שמקבילה בעוצמתה לגיל ההתבגרות. תקופת ההיריון היא מסע של שינוי עמוק. לא רק בגוף, אלא גם בנפש, בזהות ובמערכות היחסים שלך. את עשויה למצוא את עצמך ברגע אחד בשמחה גדולה, וברגע לאחר מכן בדמעות או בכעס ללא סיבה ברורה.
השינויים הללו נובעים מתנודות הורמונליות שנגרמות מפעילות מוגברת של הורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון. הורמונים אלה, שמופרשים ברמות גבוהות בזמן ההיריון, משפיעים על פעילותם של המוליכים העצביים במוח. חומרים אלו, וביניהם סרוטונין (שאחראי על ויסות מצב הרוח והשלווה), דופמין (שקשור למוטיבציה) ונוראדרנלין (שמשפיע על רמת הערנות), קובעים את היכולת של המוח לווסת רגשות. בנוסף, העייפות שמאפיינת את ההיריון, מפחיתה את יכולת הוויסות הרגשי ומגבירה תחושת הצפה. כל אלה יוצרים תנודתיות שקשה לשלוט בה.
הגוף שלך עובר שינוי פיזי עצום – כל תא מתכונן ללידה. המוח "משתמש" באנרגיה רבה יותר, מה שמסביר את ה"ערפל" המנטלי והרגישות המוגברת. זהו תהליך טבעי והוא גורם לכך שלצד השמחה בהיריון, עולות לעיתים תחושות מורכבות, כמו חרדה ותסכול. כל אלה הם נורמליים לחלוטין במסע ההסתגלות שלך לבניית הזהות החדשה שלך כאם לעתיד.
רגשות נפוצים שייתכן שתחווי בהיריון
-
תנודות חדות במצב הרוח: השינויים ההורמונליים משפיעים על רמות הסרוטונין והדופמין במוח. התוצאה יכולה להיות שינויים מהירים ובלתי צפויים ברגש. לדוגמה: רגע אחד צוחקת, ומיד לאחר מכן - בוכה ללא סיבה נראית לעין.
-
רגישות ופגיעות יתר: תגובה רגשית חזקה מהרגיל למילים או אירועים. לדוגמה: ביקורת כללית מרגישה כמו התקפה אישית.
-
חרדות וחששות: מחשבות על בריאות העובר, הפחד מהכאב בלידה ושאלות לגבי המסוגלות ההורית. לדוגמה: איך אדע להיות אמא טובה? איך אעבור את הלידה?
יכולים גם להיות סימנים פיזיים ברורים של חרדה, כמו מתח שרירי, דופק מואץ, קוצר נשימה או הזעה. דאגות אלה עלולות להוביל לקשיי הירדמות בלילה. -
שינוי בדימוי הגוף: עיבוד של מראה הגוף המשתנה וההבנה שאת הופכת מ"בת של אמא או אבא" לאמא בעצמך. המעבר מעורר לעיתים צער על אובדן החופש והזהות הקודמת.
-
קושי בריכוז ובזיכרון ("מוח הריון" או "טפשת הריון" בסלנג): קושי בריכוז, שכחנות, תחושת בלבול וחוסר מיקוד במשימות יומיומיות, עלולים לפגוע בביטחון העצמי ובתפקוד היומיומי.
-
חלומות מוחשיים: חלומות ופנטזיות על הלידה, על התינוק או על אובדן שליטה, משקפים את עיבוד התת-מודע של השינוי בחיים.
-
צורך מוגבר בתמיכה: תחושת בדידות לעיתים, לצד צורך בחיזוקים מהסביבה ומהשותף או השותפה לדרך.
התמודדות עם ההצפה הרגשית
מתי לפנות לעזרה מקצועית
אם את חווי קושי, סבל, חוסר תיאבון או רגשות שליליים שנמשכים למעלה משבועיים - אל תישארי עם זה לבד. אם את מרגישה חוסר אונים וחששות מהעתיד ומהטיפול בתינוקך, כדאי שתפני לאיש או אשת מקצוע, כדי לקבל תמיכה וכלים שיעזרו לך להרגיש טוב יותר.
פנייה בזמן יכולה למנוע קשיים, לחזק את החוסן שלך, ולשמור עלייך ועל התינוק שלך.
חשוב שתזכרי
חשוב שתזכרי
פנייה לעזרה היא לא סימן לחולשה, אלא סימן לאחריות עצמית.
בנוסף, מומלץ שתפני לעזרה מקצועית במקרים הבאים:
- אם מערכות היחסים שלך לא תומכות בך מספיק, או שאת נמצאת בזוגיות עם הרבה מתחים.
- אם מחשבות טורדניות וזכרונות שליליים מהעבר חוזרים שוב ושוב, וקשה לך לשאת אותם, במיוחד אם אלו מחשבות על פגיעה בעצמך או אובדנות.
- אם חווית בעבר קשיים נפשיים, כמו חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה, פוסט טראומה או הפרעה דו-קוטבית. הפרעות אלה עשויות להעלות את הסיכון לבעיות נפשיות במהלך ההריון ולאחר הלידה.
- אם חווית בעבר טראומות או מצבים קשים. לפעמים הזיכרון שלהם חוזר ומופיע שוב בהריון או אחרי הלידה. עיבוד מקצועי יכול להקל עליך בהתמודדות.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
אם את חושבת שתצטרכי ליווי נפשי מיוחד בלידה, למשל בגלל טראומה, בעיות רפואיות או חוסר תמיכה: כדאי ליצור קשר מראש עם חדר הלידה וליידע את הצוות. ברוב בתי החולים מציעים מרכזי לידה עם ליווי, ייעוץ ומענה מותאם.