עזרה ראשונה: הכשות, עקיצות ונשיכות

תופעה נפוצה, בעיקר בקרב ילדים, היא נשיכות ושריטות מיונקים ומכרסמים, ובעיקר מחתולים וכלבים. אם מדובר בחיית בית, חשוב שתוודאו שהיא מחוסנת בכל החיסונים הנדרשים.

הנחיות לאחר נשיכה או שריטה

הטיפול המיידי לאחר נשיכה או שריטה הוא קריטי, וההמלצה של משרד הבריאות היא לשטוף באופן יסודי את הפצע.

אלו ההנחיות מיד לאחר נשיכה או שריטה מיונק או מכרסם:

• יש לשטוף היטב את מקום הפגיעה במים זורמים ובסבון, במשך כ-15 דקות.
• לאחר מכן חשוב לחטא את האזור באמצעות אלכוהול 70% או תמיסת יוד.
• יש לפנות ללשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים בהקדם האפשרי - לבדיקת הצורך בחיסון נגד כלבת. מומלץ להביא את פנקס החיסונים כדי לבדוק האם נדרשת גם זריקת טטנוס.
• אם הלשכה סגורה ומדובר בשריטה שטחית מחיית בית שיש לה בעלים – אפשר לפנות ללשכה למחרת. בכל מקרה אחר, יש לפנות לחדר מיון.

מידע נוסף והנחיות באתר gov.il

בישראל חיים כמה עשרות סוגי נחשים, חלק מהם ארסיים, למשל צפע, אפעה, עכן ופתן. רוב נחשים פעילים בעיקר בשעות הלילה, ובשעות היום הם בדרך כלל מצויים באזורי מחבוא, למשל מתחת לאבנים או ערמות עלים. ביציאה לטבע, חשוב להקפיד ללכת במקומות מוארים, לנעול נעליים גבוהות וסגורות וגם רצוי ללבוש מכנסיים ארוכים. כמו כן, חשוב לזכור כי נחשים תוקפים רק אם הם מרגישים מאויימים, לכן אם נתקלים בנחש מומלץ לשמור מרחק.

הנחיות להכשת נחש

• צלצלו מיד למד"א, הזמינו אמבולנס וקבלו מהם הנחיות עד להגעתו.
• עד להגעת צוות טיפול החירום, חשוב להרגיע את האדם שהוכש, להשכיב אותו כך שהאיבר המוכש יהיה מתחת לגובה הלב ולא יזוז - חוסר תנועה ודופק נמוך חיוניים כדי להאט את התפשטות הארס בגוף ובכך לצמצם את הנזקים האפשריים.
• אזור ההכשה יכול להתנפח, ולכן מומלץ להסיר תכשיטים או ביגוד לוחץ.
• יש כמה פעולות שאסור לעשות בשום אופן: לא לנסות למצוץ את הארס החוצה, לא לקבע את האיבר המוכש, לא לקרר את האזור המוכש ולא לשים חוסם עורקים.
• נחשים הם חיות מוגנות, ולכן אסור להרוג אותם. אם בכל זאת הנחש מת, הביאו אותו לבית החולים מבלי לגעת בשיניו.

רוב העקרבים המצויים בישראל לא מסוכנים לבני האדם, אך יש כמה מיני עקרבים שהעקיצה שלהם לא רק כואבת מאוד, אלא גם עלולה לסכן חיים - למשל, עקרב צהוב הנפוץ בשטחים סלעיים או מתחת לאבנים, במיוחד באזורים הרריים. ביציאה לטבע, רצוי לנקות את את שטח המחנה מאבנים, לנעול נעליים גבוהות, להקפיד ללכת במקומות מוארים וגם לבדוק נעליים ובגדים שהונחו על הקרקע לפני לבישתם.

הנחיות לעקיצת עקרב

• עקרב מסוגל לעקוץ יותר מפעם אחת, לכן חשוב קודם כל להתרחק ממנו ולא לנסות לתפוס אותו.
• חובה לפנות את האדם הנעקץ באופן מיידי לבית חולים, ולכן צלצלו מיד למד"א, הזמינו אמבולנס וקבלו מהם הנחיות עד להגעתו.
• עד להגעת צוות טיפול החירום, חשוב להרגיע את האדם שנעקץ ולהקפיד על מינימום תזוזה, כדי למנוע את פיזור הארס במחזור הדם.
• יש כמה פעולות שאסור לעשות בשום אופן: לא לנסות למצוץ את הארס החוצה, לא לחתוך את אזור העקיצה, לא לקרר את האזור, לא לשים חוסם עורקים ולא לתת לאדם הנפגע לשתות (מחשש לפיזור הארס והגעתו לאזור הוושט).

עקיצות דבורה או צרעה הן אמנם לא נעימות, אך לרוב אינן גורמות לתגובות קשות - אלא אם קיימת אלרגיה לארס שלהן. הסכנה גדולה יותר כשמדובר בעקיצות מרובות.

הצרעה המזרחית (דבור) והצרעה הגרמנית, גדולות בהרבה מהדבורה ונחשבות תוקפניות ממנה. בעונת הקיץ, כאשר מתחיל הקינון, עולה הסכנה לעקיצות אלה. בעונה זו נמשכות הצרעות למזון עסיסי (פירות וירקות), לשלוליות מים ולשאריות בשר טרי. לעיתים מופיעות גם צרעות אחרות, לרוב מאורכות וצהבהבות, אשר מקננות בשיחים או בקרקע, או דבורי דבש מכוורות סמוכות. לכן, בחודשי הקיץ כדאי לשים לב לנוכחות דבורים וצרעות, בעיקר כאשר אוכלים בחיק הטבע.

הנחיות לעקיצת דבורה או צרעה

• אם ידוע על קיומה של אלרגיה לארס, או אם מתפתחת תגובה אלרגית קשה (למשל, קוצר נשימה, נפיחות בפנים), יש לצלצל 101 למד"א.
• אם לאדם אין רגישות לארס, צפוי להופיע כאב במקום העקיצה, נפיחות ואודם מקומיים.
• אל תנסו להוציא את הארס, כדי לא לשחרר ארס נוסף.
• אפשר לקרר את המקום באמצעות בד רטוב, אך חשוב להקפיד שלא להניח קרח ישירות על האזור (כדי שלא תתפתח כוויית קור).

בימי הקיץ החמים ועם התחממות מי הים התיכון נודדות בדרך כלל מדוזות אל חופי ישראל, ובעיקר מדוזות מהמין "חוטית נודדת". זרועותיה של המדוזה מכוסות לכל אורכן בתאי ארס, וכאשר היא באה במגע עם יצור חי, מופרש מהן ארס (נוירוטוקסין) שמטרתו לשתק את הקורבן. עם זאת, למרות היכולת של הארס להרוג חיה מימית קטנה, בבני האדם יופיעו בדרך כלל פריחה, אודם וצריבה. לעיתים תיווצר גם שלפוחית, ובמקרים מסוימים ייגרם כיווץ שרירים. דרגת הפגיעה לרוב תלויה בסוג המדוזה.

כשהולכים לרחוץ בים התיכון בתקופה שיש מדוזות, חשוב לדעת שגם אם לא תפגשו מדוזה במגע ישיר, יש סיכוי שתחושו בצריבה וגירוי בעור.

הנחיות לעקיצת וצריבת מדוזה

• הרחיקו מהעור את שיירי המדוזה בעזרת חפץ, כמו מקל או חתיכת פלסטיק. חשוב להימנע משפשוף האזור על מנת שלא להחמיר את חדירת הארס לעור.
• אפשר לבצע שטיפה ראשונית במי ים, ומיד לאחר מכן חשוב לשטוף בזרם מי ברז (מים מתוקים) ישיר למשך מספר דקות, מבלי לשפשף את האזור.
• לא לשפוך חומץ על אזור העקיצה או הצריבה, מכיוון שהוא עלול להחמיר את הכוויה.
• חשוב להדגיש: בילדים קטנים בפרט ובמבוגרים בכלל, אם מופיעים תסמינים חשודים מעבר לאודם או צריבה מקומית (תגובה של היצרות דרכי הנשימה, קשיי נשימה, חולשה, נפיחות בגרון, הכחלת המקום הפגוע, נפיחות מעבר לרגיל – בצקת, תגובה אלרגית קשה) יש לצלצל למד"א 101 ולהזמין אמבולנס.

קרציות עלולות להעביר לבני האדם מגוון זיהומים ומחלות המועברים על ידי עקיצה, למשל קדחת המערות (קדחת אנדמית חוזרת) ומחלת ליים. חשוב להיזהר מקרציות בעת שהות במקומות כמו כוכים, חורבות ומערות, להקפיד על לבוש ארוך ולהימנע מישיבה או זחילה. בנוסף, במקומות שבהם נמצאות חיות בית לא מטופלות, יש סכנה להעקץ על ידי קרציית הכלב וקרציית הצאן.

לאחר הביקור במקומות שבהם יש סכנה להימצאות קרציות, מומלץ לחפש קרציות על הגוף והשיער.

הנחיות לעקיצת קרציה

• לפני יציאה למקומות העלולים להיות נגועים בקרציות, חשוב למרוח תכשירים דוחי קרציות.
• אם נמצאה קרציה על הגוף, יש להשתמש בפינצטה נקייה עם קצוות עדינים כדי לשלוף אותה. חשוב לתפוס את הקרציה קרוב ככל האפשר לפני שטח העור, ולמשוך כלפי מעלה תוך כדי הפעלת לחץ יציב. מומלץ לשמור את הקרציה כדי להראות אותה לצוות המטפל במקרה הצורך.
• לאחר הסרת הקרציה, מומלץ לנקות את אזור העקיצה ואת הידיים עם מים וסבון.
• שימו לב: לעולם אל תמעכו קרציה באמצעות האצבעות.
• חשוב לפנות לטיפול רפואי אם הפצע לא מחלים לאחר מספר ימים וגם אם מתפתחים תסמינים דמויי שפעת או פריחה.

כולנו סובלים מדי פעם מעקיצות יתושים, או ליתר דיוק - מעקיצת נקבת יתוש הבית. ברוב המקרים מדובר בעקיצה שגורמת לנפיחות, אודם מקומי וגרד מטריד. עם זאת, חשוב לדעת שיתושים הם מעבירי מחלות פוטנציאליים, ולעיתים עקיצת יתוש נגוע יכולה להעביר לבן אדם מחלות, כמו למשל קדחת מערב הנילוס (מחלת חום, קלה בדרך כלל).

קיים הבדל בתגובה של אנשים שונים לעקיצות, ושל אותו אדם לעקיצות של מינים שונים של יתושים. יש כאלה שנעקצים פחות מאחרים ויש שנעקצים, אבל לא מרגישים את העקיצות - לכן, כאשר קיים סיכון להעברת מחלות דרך יתושים, חשוב להקפיד על אמצעי התגוננות אישית, גם כאשר בדרך כלל לא סובלים מתגובה לעקיצות.

הנחיות לעקיצת יתוש

• אפשר למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד.
• במקרה של זיהום משני, חשוב לפנות לבדיקת רפואית.
• במקרה של תגובה אלרגית חריפה יש לצלצל למד"א.
• אם בתקופה של 5–21 יום לאחר העקיצה מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת, גשו לרופא או לרופאה לצורך אבחון וייעוץ.

נשיכות עכבישים הן די נפוצות, וחשוב לדעת כי בישראל רוב מיני העכבישים לא מסוכנים לבני האדם ונשיכתם גורמת לכאב, נפיחות ואדמומיות בלבד. יש מעט מאוד עכבישים ארסיים בישראל, העיקריים שבהם הם אלמנה שחורה וששן חום (נקרא גם ארסן חום), ונשיכתם יכולה לגרום לפגיעה מערכתית חמורה ואף למוות. פעמים רבות נשיכת עכביש מתרחשת בלי שמרגישים וההשפעה מופיעה רק לאחר מספר שעות.

הנחיות לנשיכת עכביש ארסי

• אם מדובר בנשיכת עכביש ארסי, כלומר מופיעים תסמינים שהם מעבר לנפיחות ואדמומיות בעור, גרד, כאב וצריבה, כדאי לפנות באופן מיידי לטיפול רפואי או להזעיק אמבולנס.
• עד שהאדם הנפגע מגיע לטיפול חשוב להרגיעו, מומלץ לקבע את האיבר הפגוע ולקרר את אזור הנשיכה (שימו לב, לא להניח קרח ישירות על אזור הנשיכה).

בישראל קיימים כ-40 מיני פרעושים, מתוך למעלה מ-2,000 מיני פרעושים הידועים למדע. הפרעושים הם טפילים זעירים החיים ממציצת דמם של יונקים, כמו חתולים וכלבים, או חיות בר, למשל שועלים וחולדות. עקיצות פרעושים בבני האדם נגרמות לרוב כתוצאה ממפגש עם חיות מחמד ביתיות.

הפרעושים הם בעלי יכולת ניתור גבוהה, כך שהם יכולים לקפוץ מבעל החיים אל האדם ולעקוץ אותו. עקיצות פרעושים הן בעיקר מטרד, אך לכל אדם יש רגישות שונה לעקיצות פרעושים והתגובה יכולה לנוע מעקיצה קטנה אדומה ומגרדת ועד פריחה ותגובה אלרגית חמורה.

הנחיות לעקיצת פרעוש

• יש לשטוף את מקום העקיצה עם מים וסבון.
• אפשר לקרר את המקום בעזרת רטייה קרה.
• במקרה של תגובה אלרגית מקומית, אפשר למרוח תכשיר המקל על גירוי בעור, כוויות ועקיצות.
• אם נוצרה שלפוחית במקום העקיצה או אם יש גרד מאוד חמור, יש לפנות לטיפול רפואי.

תהלוכן האורן (בעבר נקרא טוואי התהלוכה) הוא מין של עש הנפוץ כיום בכל הארץ וניזון ממחטי עצי האורן. לקראת האביב (בחודשים מרץ-אפריל), כאשר זחלי תהלוכן האורן נמצאים בשיא התפתחותם, הם יורדים מהעצים אל הקרקע. בשלב זה גופם מכוסה בשערות ארסיות, שמטרתן להגן על הזחלים. כאשר שערות אלה נושרות מהזחלים, הן עלולות לגרום לבני האדם לדלקות עור ועיניים.
מסיבה זו, בזמן שיש מכה של זוחלים אלו מומלץ לא לצאת לשטחים נגועים. בזמנים אחרים, כשיוצאים לפיקניקים וטיולים בטבע, מומלץ לבדוק לפני שיושבים על הקרקע האם השטח נגוע.

הנחיות למגע עם תהלוכן האורן

במקרה של מגע עם הזחל או הנשלים שלו, שטפו היטב את האזור הפגוע במים וסבון ופנו לקבלת טיפול רפואי.